י"ד/אייר תשע"ד
האם יום ל"ג לעומר הוא יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי ח' אייר התשע"א שאלה - 80000
לכבוד הרב הגאון, האם יום ל"ג לעומר הוא יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי ? ומדוע הוא נקבע ליום שמחה ?
תשובה שאלה נכבדה שאלת, גם עתה ראיתי כי זכית לשאול השאלה שמספרה שמונה רבבות, ואני חייב תודה לבוראינו שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה להגיע למנין שמונה רבבות, כי הוא מרמז לעולם העליון שהוא מעל הטבע כנודע. מי יכול לתאר את גודל ועוצם אישיותו וקדושת נשמתו הטהורה של עטרת ישראל הוא רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, עליו קבע המקובל הנורא רבנו שמעון לביא ז"ל את הפיוט בר יוחאי על סדר עשר ספירות ממעלה למטה, וכתב "נעשה אדם נאמר בעבורך" . היינו שרשב"י בסבלו ובתורתו תיקן חטאו של אדם הראשון, והוריד לנו תורת הסוד הקבלה וחכמת הנסתר לעולמינו. בחיבורו זה השתתפו שרפי מעלה עם כל המלאכים, ואתם נשמות הצדיקים שבגן עדן, ובראשם אדם הראשון, האבות הקדושים, משה רעיא מהימנא , אליהו הנביא זכור לטוב, וכל פמליה של מעלה, והשם יתברך משתבח בו כל יום, על אשר גילה אור עצום בעולם וחידושים שמשפיעים על כל מהלך חיינו והבנתינו בתורה הקדושה. הוא האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות, שסלל דרך להציץ בצפונות התורה , בסודות הבריאה, במהות האדם, בשכר ובעונש, בתיקון הגדול הנעשה על ידינו מכאן עד רום המעלות, ובעקבותיו באו שני ענקים שפירשו את תורתו, הלא הם רבנו האריז"ל ורבנו הרש"ש זכותם תגן עלינו, שקבעו מסמרות באורח חיינו יום יום לאורו של רשב"י עליו השלום.
הנה אין לנו שום מקור מוסמך שכתב כי יום ל״ג לעומר הוא יום פטירתו של רשב״י עליו השלום , וכבר דיברו בזה גדולי הדורות ולא מצאו לכך אסמכתא , ועיקר השמחה ביום זה הוא משום שבו פסקה המגיפה של פטירת תלמידי רבי עקיבא עליו השלום , וסמך את חמשת תלמידיו היקרים הלא הם רבי מאיר , רבי יהודה , רבי שמעון , רבי נחמיה ורבי אלעזר בן שמוע . וכן הוא במסכת יבמות סב ,ב . כי ביום זה פסקו למות וסמך בו את רשב"י וחביריו, וכן כתב רבנו האריז"ל בשער הכוונות דף פ"ז עמוד א. וכן כתב מרן הבית יוסף אורח חיים סימן תצג בשם רבנו יהושע אבן שועייב תלמיד הרשב"א ז"ל ורבנו דוד אבודרהם. ולא הזכירו מאומה שהוא יום פטירתו. גם הגאון החיד"א בספריו ברכי יוסף תצ"ד , ד . ושיורי ברכה תצ"ג, כתב שאין לסמוך על השמועה שנכתבה בספר פרי עץ חיים שזה יום פטירתו. וכן מוכח בדברי רבנו יוסף חיים ז"ל בספריו דעת ותבונה דף ד , א. בשו"ת רב פעלים חלק א, אורח חיים סימן יא. לשון חכמים חלק א סימן נ"ז. הילולא רבה ועוד, שאין לסמוך על הכתוב שם שהוא יום פטירתו. והגאון הפרי חדש אורח חיים תצ"ג , ב . כתב שהוא יום שמחה על כך שלא מתו אלו התלמידים החמשה. ונסמכו ביום זה. וכן כתב החיד"א בספרו טוב עין יח, פו . ובמראית העין ליקוטים ז, ח. וכן הוא בארץ חיים סתהון תצ"ג. ומה שנהגו לעלות למירון בימים אלה, מקורו במנהג מרן הבית יוסף, רבנו האריז"ל וחכמי צפת לעלות עשרה ימים קודם חג השבועות למירון ולשבת שם שבוע או יותר ולעסוק בתורה מחוץ לביתם ומקומם כדי להכין עצמם ליום חג השבועות הוא מתן תורה. כמו שנזכר בספר מצרף לחכמה דף מ"ו. ובספר עמק המלך תלמיד האריז"ל בהקדמתו פרק ו. ובהקדמת ספר חרדים בן דורם. גם ביום זה יצא רבי שמעון מהמערה אחר היותו נטמן בתוכה במשך שלש עשרה שנה , וכפי שכתב הרב ערוך השלחן אורח חיים סימן תצ"ג. והמהרש"א ז"ל במסכת מועד קטן כח, א. כתב כי ביום זה עברו שני שליש מימי ספירת העומר והוא יום טוב. והגאון החתם סופר שו"ת יורה דעה סימן רל"ג כתב כי ביום זה ירד מן לישראל, כי בט"ו באייר באו מדבר סין , וילונו שלשה ימים, וי"ח באייר ירד המן לישראל . ועיין עוד בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן כ"ג, ויפה ללב חלק ב, סימן תצ"ג , ב. וכתר שם טוב חלק ג עמוד שע"ד. וכנזכר כל זה באורך בשו"ת מבשרת ציון בס"ד חלק ב, סימן פ"ד.
וזכות מורנו הרב שמעון בר יוחאי תגן עלינו ועליכם ועל כל ישראל, ובזכות תורתו הקדושה יחיש השם יתברך לגאלינו גאולת עולמים בקרוב. ובפרט שמאת השם היתה זאת לסיים מעגל של שמונה רבבות ביום חג כפול זה שהרבה מתורתו ודבריו של הרשב"י מצוטטים באתר קדוש זה. המצפה לישועת השם יתברך בכל יום,
בן ציון מוצפי.
