כשיתפזרו ערפילי הקרבות ויימוגו רעמי התותחים, יצטרך צה״ל לשאול את עצמו מספר שאלות קשות מאוד ביחס למצב הפתיחה אליו נקלענו, אך בעת הזו עלינו לשאול את עצמנו שאלה אחרת לגמרי: מה מזמן לנו מצב הפתיחה הנוכחי? איזו תועלת יכולה לצמוח לנו מההפסד הכול כך צורם בקרב הראשון במערכה הנוכחית?
תועלת אחת, שכולנו כבר יכולים לזהות אותה, הינה הגברת תחושת הלכידות והערבות ההדדית שכה חסרה לנו בשנים האחרונות ותוך שעות ספורות כבשה לה את מקומה והזכירה לנו איזה עם נפלא אנחנו יודעים להיות כשאנחנו מחליטים להיות כאלה.
התועלת השנייה שונה מהראשונה. אם את התועלת הראשונה ניתן לזהות כעת בשטח, על התועלת השנייה נצטרך לעבוד קשה מאוד על מנת להגשימה.
תנאי הפתיחה הגרועים כל כך אליהם נקלענו בגזרת הדרום, מייצרים גם הזדמנות שככל הנראה לא תחזור על עצמה בעשרות השנים הקרובות ושעלינו מוטל כעת למצותה עד תום.
התועלת המדוברת שאותה אנחנו צריכים לדרוש מהממשלה הינה השמדת ארגוני החמאס והגיהאד האסלאמי בעזה והשבת השליטה המבצעית ויכולת התנועה של צה״ל ברצועת עזה. בשלב הזה יהיה כמובן מי שיעלה חששות, אולי אפילו חששות כבדים, ויטען שאמפירית לא ניתן לחסל טרור ושהחמאס הינו רעיון ולא רק תשתית פיזית, אך התשובה לחששות הנ״ל היא שכאשר צה״ל קיבל משימה ברורה של השמדת טרור הוא ידע מאז ומעולם לעמוד בה.
הוא ידע לעשות זאת במלחמת לבנון הראשונה, כאשר הוא החליט לגרש את אש"ף מדרום לבנון, ובאמת בסיום המלחמה נספרו אלפי מחבלים הרוגים לצד מספר גבוה יותר של מחבלים שבויים, ובנוסף לכך מאות מחבלים שעולים על אוניות בדרכם לתוניס.
הפעם השנייה הייתה כמובן במבצע 'חומת מגן', במהלכו השמיד צה״ל את תשתיות הטרור ביהודה ושומרון באופן חסר תקדים.
כמובן שישנם הבדלים בין שלוש הזירות (לבנון, יהודה ושומרון ורצועת עזה) אך ישנם מכנים משותפים לשלוש הגזרות שלא ניתן להתעלם מהם, ושעליהם צריך לתת את הדגש:
1. מדובר בארגונים שפעלו מתוך אוכלוסייה אזרחית וניצלו אותה למטרותיהם.
2. מדובר בארגוני טרור שפעלו במרחבים השונים לאורך זמן רב ותוך התבססות עמוקה בשטח.
3. ככל שעבר זמן המצב הלך והחמיר עד שהגיע לאירוע ״הקש ששבר את גב הגמל״. במלחמת לבנון היה זה ההתנקשות בשגריר ארגוב, לפני 'חומת מגן' היה זה האירוע במלון פארק, ובוודאי כעת כאשר אנו עומדים מול הפגיעה הגדולה ביותר שחווינו אי פעם כמדינה ביום אחד.
את מלחמת לבנון הראשונה אני לא ממש זוכר, אבל את החודשים והשנים שלפני חומת מגן אני זוכר גם זוכר.
הייתי מפקד פלוגה ביחידת מגלן ופעלנו רבות באזורים הכפריים ביהודה ושומרון. החל מתחילת האינתיפאדה השנייה חווינו פיגועים נוראים ואיומים בכל רחבי מדינת ישראל וגם לאחר שהבנו שטרור המתאבדים יוצא מתוך מחנות הפליטים ושם נמצאות תשתיותיו, לא השכיל צה״ל לקבל החלטה להשמיד תשתיות אלו.
הקונספציה הצה״לית עסקה ביצירת שפה צבאית חדשה והמציאה מושגים כגון "השתבללות" ו"הכלה", במקום לתת לדרגי השטח משימה של הכרעה והשמדת תאי הטרור השונים.
את השינוי התפיסתי שהוביל ל'חומת מגן' ולהכרעה של החמאס ביהודה ושומרון ניתן לזקוף למספר גורמים אך עיקר הקרדיט שייך לדרג המח"טים, שרקעו ברגליהם ודרשו להיכנס ולפעול במחנות הפליטים (ביניהם זכורים לטוב: רא״ל במיל' אביב כוכבי, אלוף במיל' יאיר גולן ותא״ל במיל' צ׳יקו תמיר). כניסה זו סימנה את קו פרשת המים בין האינתיפאדה השנייה, על כל מוראותיה, למצב הקיים היום ביהודה ושומרון שאמנם צריך וניתן לשפר אותו, אך אינו בר השוואה לתקופה שקדמה למבצע.
על מנת ליישם את המודל הנ״ל בעזה הננו נדרשים למספר הנחות יסוד:
1. הלחימה תימשך זמן לא מבוטל.
2. הלחימה תגבה מחירים משמעותיים מעבר לאלו שכבר שילמנו.
3. אין ביכולתנו להבטיח את שלומם וביטחונם של השבויים והחטופים.
לצד זאת, חשוב שנדע לייצר באופן מודע מענה יסודי ומערכתי שלא נועד להחזיר את השד לקופסא לזמן מוגבל. שיטת הסבבים בעזה, במסגרתה אנו יוצאים כל מספר שנים למבצע מוגבל מול החמאס, הוכחה ככישלון חרוץ. אמר מי שאמר כי תפקידו של הצבא לנסות להשיג כמה שיותר זמן בין סבב לסבב, אני כאיש צבא כופר באמירה זו, המשימה היחידה האפשרית בעת הזו הינה הכרעת החמאס.
רק השמדת הארגון והכרעתו יכולות להוות תחילתה של נקמה ראויה על חיים של כאלף איש שנהרגו, נחטפו, נשבו ונטבחו בחג האחרון.
שר הביטחון אמר שבכוונתו לשנות את המציאות בעזה מן היסוד, אני כאיש צבא לא מכיר אפשרות ריאלית נוספת לשנות את המציאות באופן יסודי מלבד השמדת החמאס, ואת זה ניתן לעשות רק באמצעות boots on the ground.
מהלך כזה לא חייב לכלול את כל רצועת עזה, ניתן בשלב א׳ להחליט על ביתור הרצועה והנעת כלל האוכלוסייה הבלתי מעורבת מהעיר עזה לחלקה הדרומי של הרצועה, ואז ניתן לכבוש את העיר עזה ללא כפפות באמצעות אש משמעותית וכוחות הנדסה וצמ"ה שימזערו את הסיכון לחיי חיילינו.
לאחר שנסיים את שלב א׳ (להערכתי זה אמור לקחת בין 3-6 שבועות כתלות בכמות הסד"כ) יוחלט האם קיים צורך לעשות ״העתק הדבק״ גם לחלק הדרומי של הרצועה או שהמטרה הושגה.
בלי מהלך שכזה לא נוכל להבטיח אי־הישנות של אירוע כמו זה שחווינו. מהלך כזה יהווה מסר ברור לכלל הגורמים, שמביטים בנו כעת וחוככים ידיהם בהנאה, שאנו לא חוששים לפעול בצורה נחרצת כאשר אנו נדרשים לכך.
מהלך כזה יביא לכך שלמרות ההפסד הצורם בקרב הראשון אנחנו נהיה המנצחים הגדולים של המערכה כולה.
בשולי הדברים ראוי להוסיף כי אכזריותו הבלתי נתפסת של החמאס אינה מופנית רק כלפינו, גם הפלסטינים בעזה סובלים ממנה וכאשר נדאג אנו לטפל בבעיה, רבים מהם יודו לנו על כך.
