1. קשה לעכל את עוצמת האסון, השכול וההפתעה. קשה לעכל את עוצמת הרוח, האחדות והגבורה. איך מתפקדים? איך מכילים את כל זה? חמותי מנחת ההורים זיוה מאיר ('אימא מאיר') כתבה בימים אלו כמה עצות. לדעתי הדברים מתאימים לא רק להורים:
א. קודם כול לבדוק מה איתי. לדאוג לעצמי, לחוסן שלי. אחרת איך אדאג לילד? קחו נשימה לפני שאתם רצים לדבר עם הילדים.
ב. לא לשקר לילדים. להפסיק להגיד "הכול בסדר". כמובן לא לחשוף אותם לכל הפרטים הקשים, אבל לא לשקר.
ג. לתווך. הילדים לא תמיד מבינים. ילדה אחת הבינה רק אחרי הסבר של אימא שלה שהבום שהיא שומעת הוא הפיצוץ של הרקטה בשמיים על ידי כיפת ברזל. "זאת אומרת שהבום זה טוב ולא מפחיד", אמרה מייד הילדה, וכל היחס שלה לבום השתנה. וכשמדברים עם הילדים – לנסות להיישיר מבט לעיניים שלהם, לא לסלולרי.
ד. לראות סרטונים מפחידים זה ליצור טראומה לעצמכם ולהם. תחליטו אם אתם רוצים ליצור טראומה בקליק.
ה. לעשות. העשייה מחזקת, משחררת, מחברת.
ו. בזמנים כאלה לפעמים עוזר שיש לנו פסוק או מנטרה או משפט שהולך איתנו, שאנחנו אומרים לעצמנו בראש ברגעים קשים. מישהי סיפרה לי שבימים אלה היא שרה לעצמה הרבה את המשפט "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". חמותי סיפרה שהפסוק שהולך איתה הוא "יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה". לדבריה, אלוקים מצפין ושומר אותנו איתו בסוכה גם בימים רעים. לא הובטח לנו בית מפואר או מלון רגוע. זה מסע בסוכה רעועה, שקמה ונופלת וקמה כבר אלפי שנים. גם ברגעים קשים אנחנו לא לבד, אנחנו ביחד, מוצפנים. האם יש לכם ציטוט מחזק שהולך איתכם?
ז. לקחת רשימות כללים בעירבון מוגבל, גם את הרשימה הזו. לא לנסות להיות מושלמים, לסמוך על עצמנו ועל האינסטינקט ההורי שלנו.
--------
א. אנו נמצאים במלחמה. מלחמה קשה, כואבת ומפתיעה. רבים מהמשפחות והחברים שלנו נפגעו, רבים נלחמים כעת על חייהם. נכון, מפחיד עכשיו, אבל זה הזמן להפעיל את הראש, את התודעה השכלית והרוחנית.
ב. הכאב על ההרוגים והפצועים הוא איום. אבל זו לא השואה ולא סופה של מדינת ישראל. מדובר בארגון טרור שמדינת ישראל תנצח אותו, בעזרת השם. זה לא עניין של אם, אלא של מתי.
ג. למרות הפיתוי להתמכר עכשיו לדכדוך ולצפייה אובססיבית בחדשות, כדאי שכל אחד ישים לב שהוא והאנשים סביבו מתעדכנים במינון המדויק והנכון להם.
ד. צפייה בשמועות וסרטונים והעברתם משמעותה העצמה של הדמיון וההיסטריה. תסננו את ההודעות הלא־רלבנטיות, והעיקר – תעצימו את המסרים המחזקים בחייכם.
ה. הילדים שלנו זקוקים עכשיו להורים שלהם. לעזור לתווך להם את החדשות, לדבר, לבכות ביחד, להתפלל, והעיקר להקרין אמונה וביטחון. מצפים לנו ימים מאתגרים.
ו. לזכור: הסיפור של עם ישראל לא התחיל אתמול ולא הסתיים היום. קשה לנו מאוד אבל עברנו דברים קשים מאלה. תזכרו את תחילת הקורונה. עם ישראל והעולם כולו תמיד מנצחים את הרשע לבסוף. "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב".
בשורות טובות!
