Between Donkeys And People/ Is Yitzchak Returning From The Akeida??

ויאמר אברהם אל נעריו, שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה. אחרי ההופעה העליונה של דבר ד', אשר בא בצורת ההתאחדות של האמירה והראיה, נתעלו האב והבן מכל היחושים של הנמצאים האחרים. העולם החמרי לא תפש אצלם כלל את מקומו. והאמירה היתה אל נעריו, אשר נשארו במעמדם הטבעי, קשורים בחמריותם כשהיו מקודם: שבו לכם פה עם החמור, השווי של נפשם עם הנפש החמרית לא היה כאן ענין של המלצה גרידתא, אלא הוראה על דבר ערך האדם בקשור חמרו לגבי ערך האדם שנתעלה, עד כדי ההארה השלמה של נשמתו העליונה בתוכו, כמו שהיתה מאירה בנשמותיהם הגדולות של האב והבן המקודשים. ואני והנער נלכה, עוד נתעלה, עוד נלך, הלוך ועלה, עד כה, עד המדרגה המגבילה, שעומדת כבר על קץ מעלת הנברא, שבטויה הוא כה, כלומר מכוון עם הציור העליון והמגמה העליונה, אע"פ שפועלת באיזו מדה של שעור ושל הגבלה, אבל רשם שלה בא מלמעל מכל גבול, מנחלת שדי ממרומים.

And Avraham said to his young men, "Stay here with the donkey, and I and the boy will go until there." After the supreme manifestation of the word of G-d, which came in the form of the unification of speech and sight, the father and the son were elevated above all the senses of other beings. The material world held no place for them at all. And the saying was to his young men, who remained in their natural state, bound by their materiality as they were before: "Sit here with the donkey." The equivalence of their souls with the material soul was not merely a recommendation here, but an instruction regarding the value of man when his materiality is bound in contrast to the value of a man elevated to the point of the complete illumination of his higher soul within him, just as it shone in the great souls of the holy father and son. And I and the youth will go, we will ascend further, we will go further, ascending and rising, "until there" עד כה, to the extent that man can go given his limits, whose expression is כה - there, meaning aligned with the divine image and intention, even though it operates within a certain measure of limitation and amount, but its impact and influence come from above all bounds and limitations, from the inheritance of Shaddai from on high.

ונשתחוה, ונשובה אליכם. ההשתחואה היא ההתעלות הנשמתית כלפי מעלה, שבאה בהבעה של השפלתה של תכונת החמר, או גם תכונת המוגבל לגמרי. ובידיעה זו, שהננו עומדים במאסר של הגבלה, נשובה אליכם, להשפיע עליכם ועל בני אדם כיוצא בכם מיסוד אורה של הקדושה והשלמות העליונה, במפעל הקדוש של המסירה הנפשית, הרוחית והנשמתית, לאל חי, הננו בזה שבים אליכם, לרומם ולעלה אתכם. ובעת ההופעה הרוממה, של רגשי הקודש המתלהבים, אשר דבר האב הקדוש לנעריו, לא חש כלל אי זה הבדל בין המצב הנפשי שלו, החושב לכאורה עוד להמשיך חיים קשורים בחמר, ובין המצב הנפשי של הבן, ההולך להפרד מחיי הגויה, להתעלות במרום הקודש העליון. הכל כאחד בא בשביל לכונן את מלוי כבוד ד' והופעת קדושתו בעולם, בכל הברואים ובכל היצורים כולם. ונשתחוה ונשובה אליכם. 

And we will bow down and return to you. Bowing is the spiritual elevation upwards, expressed through the humbling of the material quality, or also the quality of being completely limited. And with this knowledge, that we are imprisoned by restriction, we return to you, to influence you and people like you from the essence of the light of holiness and supreme perfection, in the holy endeavor of self-sacrifice, spiritual and soulful, to the living God. We therefore return to you, to elevate and uplift you. And during that sublime appearance of fervent holy feelings, when the holy father spoke to his young men, he felt no difference whatsoever between his own mental state, seemingly still thinking of continuing a life bound by matter, and the mental state of his son, who was about to separate from the life of the body and ascend to the heights of the highest holiness. Everything comes together to establish the fulfillment of God's glory and the manifestation of His holiness in the world, in all creatures and all beings. And we will bow down and return to you.