ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק. כאשר כבר הוכן האב הגדול לכל הרכוז העצמי, הראוי להיות מרגש על ידו כל עז האהבה הגדולה של האב אל הבן האהוב, באה עוד הנבואה האלהית להעמיק את עזוז האהבה בכל מלא תקפה. וצוה אותו, שיקח נא, ברצונו החפשי, שזה מסמן מלת נא, שהיא לשון בקשה, שיקחהו וימשכהו אליו בלבת אש אהבת האב הגנוזה כאש בקרב לבבו, והקיחה תהיה מפלשת בכל תהומי הנפש את חידור האהבה הנלהבה, מצד שהוא בנך, המיוחש לך, ביחש הקשר הנשמתי היותר חזק, את יחידך, שרכוז החיים הפנימיים הנפשיים שלך הוא הדוק בו במדה היותר עליונה, אשר אהבת, באהבה השכלית, מצד יוקר הערך והמעלה של הבן היקר המצוין במהותו בכל מעלות נפשו וחמודותיו הנשגבות, את יצחק, השם החביב הכולל אוצר חיים נשאים ואורות של שמחת עונג, לאב האוהב אותו אהבה נאצלה ועמוקה, עד מעמקי תהומיה של כל חגוי נשמתו.
And he said, "Please take now your son, your only one, whom you love, Yitzchak." When the great father was already prepared for all the concentration of the self, that should be stirred in him all the great strength of the father's great love for his beloved son, another divine prophecy came to deepen the strength of love with all its might. And He commanded him, that he should please take, of his own free will, which is indicated by the word "נא" which is a word of supplication, that he should take him and draw him to himself with the flame of the hidden father's love, like fire in the depths of his heart, and that the taking should penetrate throughout all the depths of the soul, the fervor of passionate love, because he is your son, who is attributed to you, in the strongest connection of the soul, your only one, in whom the concentration of your inner spiritual life is most intense, whom you love, with intellectual love, because of the preciousness and high value of your beloved son, who is distinguished in his essence by all the noble virtues and delights of his soul, Yitzchak, the beloved name, which includes treasures of elevated life and lights of joyful delight, to the father who loves him with noble and deep love, to the depths of every recess of his soul.
ולך לך אל ארץ המוריה. כשבאה הנבואה עד כאן, עד כדי הסמון של המקום אשר ילך שמה אחר שיקח את יצחק בנו יחידו אשר אהב, בכל חדירת סגולותיו הנעלות, היתה השפעתה כאילו שם, בארץ הנבחרה המלאה אורה וחדוה, הספונה כולה בחיי נשמות ואור צחצחות, יתגלו עוד ביתר שאת אוצרות הזהר אשר לנפש הבן היקר. ואז ידע, איזו מתנה טובה ואיזו חמדה גנוזה נתן לו אל אלהי הרוחות בבן חמד זה. אשר על כן הפתעה תהומית היא ההבעה, שבאה מיד, בתקף אור הנבואה האלהית, בדבר ד' הברור אח"כ.
And go to the land of Moriah. When the prophecy reached this point, to the extent of the sign of the place where he would go after taking his only beloved son Yitzchak, with all of his penetrating noble qualities, its influence was as if there, in the chosen land full of light and joy, entirely submerged in the spiritual life and shining light, the treasures of radiance belonging to the precious son's soul would be revealed even more abundantly. And then he knew what a good gift and what a hidden treasure God of the spirits had given him in this beloved son. Therefore, the expression that came immediately [i.e. that he should bring him as a sacrifice], with the force of divine prophecy, regarding the clear word of God, is a profound surprise.
והעלהו שם לעולה, על אחד ההרים, אשר אומר אליך. כאן הגיע אור הקודש של הנסיון למדרגתו הגבוהה והנפלאה, שחוץ מההבעה של הצווי, "והעלהו שם לעולה", אחרי כל ההתפארות העמוקה, והאמתית, ביקרת סגולתו הנפלאה של הבן הנחמד, הנה צריך היה הרוח להיות עוד אמיץ, מלא הוד ועז וגבורה ושמחת קודש, עד כדי להיות עוד מוכן לנבואה, שהיא צריכה עוד לבא אליו, לסמן לו את המקום המכוון בדיוק, בין ההרים הרבים אשר בארץ, למען דעת את אותו ההר המיוחד, על אחד ההרים אשר אומר אליך.
And offer him there as a burnt offering on one of the mountains which I will tell you. Here, the light of holiness of the trial reached its highest and most wonderful level. Beyond the expression of the command, "And offer him there for a burnt offering," after all the deep and true boasting, and after examining the wonderful quality of the beloved son, the spirit needed to be even more courageous, full of glory, strength, and holy joy, to the point of being ready for prophecy, which still needed to come to him, to point out to him the exact designated place among the many mountains in the land, in order to know that specific mountain, "on one of the mountains which I shall tell you." [You need to be bi-simcha in order to receive prophecy so the height of the nisayon is that Avraham had to maintain a high level of Simcha!!!].
וישכם אברהם בבוקר. מנוחת הנפש של הנשמה הקדושה, של האב הקדוש איתן האזרחי, לא נשבתה. שנתו לא נהיתה עליו, מתוך הידיעה הברורה, הבאה לו בדבר ד', ושום רגש של כהות, של רשול ושל דכאות, לא נתערב בהמית נפשו המטוהרה. שנת ישרים במנוחה ועליזת קודש עברה, וזמן ההשכמה באה כסדרה, ועז ד' המשוה רגליו כאילות, לרוץ כצבי ולהיות גבור כארי, לעשות רצונו של מקום ב"ה סמכהו, כי השכים בבוקר. וישכם אברהם בבקר.
