There is a certain contemporary personality [who is involved, not coincidentally, in interfaith dialogue] who says that "עשו שונא ליעקב" should not be taken to mean that Gentiles hate Jews. Let's see... [Note: It is clear and undeniable that there have always been individual Gentiles who were friends of the Jews].
א. בקשר להכתוב (פ' וישלח לג, ד) "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו", איתא בספרי (עה"כ בפ' בהעלתך ט, יו"ד): "כיוצא בו, וישקהו, נקוד עליו, שלא נשקו בכל לבו. רבי שמעון בן יוחי אומר, הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". והובאו הדברים בפירוש רש"י עה"ת (פ' וישלח שם) בזה"ל: "וישקהו, נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי, יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר רבי שמעון בן יוחאי, הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו".
ובכ"מ העירו על זה שהמדרש נקט הלשון "הלכה" בקשר לדברי אגדה שאמרו חז"ל בנוגע לתכונותיו של עשו27 . ובספר עמק הנצי"ב (על הספרי שם) פירש "הלכה - כמו בלשון התלמוד 'גמירי' פי' מקובל אנכי". ובפירוש באר היטב על פירוש רש"י שם בסו"ד כתב: "ופשוטו הוא כפשוטו, שכך הסכימו בבית המדרש להלכה, וכן דרך הירושלמי לומר על כל דבר הלכה".
אבל בכמה ספרים מצאנו שיצאו לבאר לשון חכמינו באמרם "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב", והסבירו שבדיוק ובכוונה מיוחדת השתמשו בנידון דידן דוקא הלשון "הלכה" המורה על דבר השייך לחלק ה'הלכה' (בניגוד לחלק ה'אגדה') שבתורה, או לתוקפן המיוחד של הלכותי' של תורה שאינן בטלין לעולם, וכפי שיתבאר בעז"ה.28
ביאור ההרי בשמים29 [הו"ד גם בשו"ת משנה שכיר30]
ב. "יש לומר שיש נפק"מ גדולה בדברי רשב"י גם להלכה למעשה, דידוע דכמה פעמים אמרינן בדיני שבת כגון גבי כיבוי, גוי שבא לכבות אין אומרים אל תכבה, ואפילו במקום שאמר כל המכבה אינו מפסיד, ומפורש בגמרא (שבת קכא, א) הטעם משום דגוי אדעתי' דנפשי' קעביד31, ולכאורה קשה מנא ידעינן זאת בבירור, דילמא אדעתי' דישראל הוא מכוון נמצא דעביד הישראל איסורא בזה, רק כיון דקיימא לן דגוי שונא ליעקב, אם כן הוא ברור כשמש דאינו מכוון אדעתי' דישראל רק אדעתי' דנפשי', נמצא דהאי הלכה תלוי' בשנאת עשיו ליעקב, על כן שפיר מדייק התנא האלקי רשב"י בדבריו ואמר, הלכה הוא, רצה לומר שאל תבין מה שאני אומר בידוע שעשו שונא ליעקב הוא רק דרש של הגדה, רק הוא נוגע להלכה מהלכות האמורות בשבת"32.
ויעויין גם בשו"ת חבצלת השרון (אהע"ז סי' כב), "דעד כאן לא אמרינן בסי' קי"ח דעכו"ם אינו מכוון להכשיל לישראל . . [כי אם בכה"ג ש]הישראל לא ידע כלל אם אכל איסור ולא יהי' לו צער כלל ומה שיאכל ישראל איסור בלי ידיעה כלל לא יזיק בזה לישראל מאומה שהוא אינו מאמין בזה שגורם לו רעה בנפש, ואי דילמא דעתו באמת להודיע לישראל אחר שיאכלנו כדי שיצטער, הא לאחר שיאכל לא יוכל לברר עוד הדבר ולא יאמין לו הישראל כלל . . אבל בעדות אשה אדרבא חיישינן דילמא רוצה להכשילה ולצערה שתנשא ואח"כ יבוא בעלה ותצא מזה ומזה ויגרום רעה להבעל והאשה, ואדרבא, אנן סהדי שרצונם תמיד להזיק ולצער לישראל ובידוע שעשו שונא את יעקב, ולא אמרינן בסי' קי''ח שאינו מכוון להכשיל לישראל רק היכא שלא יגרום צער ונזק לישראל באכילת איסור בשוגג לפי דעתו. וזה לדעתי סברא ברורה מאד".
ביאור החתן סופר
ג. בשו"ת חתן סופר33: "וכבר כתב הרמב"ם מקור שנאת העמים אלינו הוא שנאת הדת, יען יש לנו דת מורשה אשר אין להם בה שם ויד והוא תורה שבע"פ אשר רק לנו לעם סגולתו גילה סודו, משא"כ משום תושב"כ שגם לפניהם פתוח להעמיק בה אין מקום לקנאתם ושנאתם רק ההלכות אשר נעלם מהם ונסתמו מעיניהם זה מעורר קנאת ושנאת הדת, וז"כ 'הלכה' היא בידוע שעשו שונא ליעקב, ר"ל שידוע היא שרק ההלכה והמסורה היא גורמת שנאת עשו ליעקב והבן".
ביאור רבינו והגרמ"פ זצ"ל34
ד. ובליקוטי שיחות (חלק כ עמ' 150): "'הלכה' מיינט א דין, א זאך וואס קען זיך ניט בייטן. און דאס פארשטייט אפילו א בן חמש למקרא (וואס לערנט נאך ניט משנה וגמרא). ער זעט אין זיין טאג טעגלעכן לעבן, אז א הלכה (פון תורה) קען מען ניט בייטן. ועד"ז זאגט רשב"י בנדו"ד, די שנאה פון עשו ליעקב קען זיך ניט בייטן, ווארום 'הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב' - דאס איז בדוגמא ווי א הלכה כפשוטה וואס קען ניט געענדערט ווערן".35
'Halacha' means a law, a thing that cannot be changed. And even a five-year-old child (who has not yet learned Mishnah and Gemara) understands this. He sees in his daily life that a Halacha (from Torah) cannot be changed. In this way, Rashbi says that Esav's hatred for Yaacov cannot be changed, because 'Halacha is that it is known that Esav hates Yaacov' - this is, for example, a simple Halacha that cannot be changed.
[ועד"ז מבואר גם בשיחת ש"פ ויק"פ, ש"פ החודש, מבה"ח ניסן ה'תש"כ36, וז"ל: "וזהו גם דיוק לשון המדרש 'הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב': מדרש - שייך לחלק האגדה (ולא לחלק ההלכה) שבתורה, וא"כ מהו דיוק הלשון 'הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב' ומהי ההלכה שבדבר? אך הענין הוא שמציאות העולם נעשית ע"פ הלכות התורה, היינו, שלפי ההלכה שפוסקת התורה, נעשית המציאות בעולם. וכיון שהתורה פוסקת הלכה שעשו שונא ליעקב, אזי לא יועילו שום התחכמויות והמצאות להסתיר את עצמו וכו'; לא נוגע מה חושב פלוני ומה חושב אלמוני; כיון שהתורה פוסקת הלכה שעשו שונא יעקב, הרי הלכה זו תקבע במציאות העולם בכל האופנים. וזוהי ההוראה לכל יהודי שעליו לדעת שההלכה היא שמציאות העולם שונא יהודי"37].
ועד"ז כתב בשו"ת אגרות משה (חו"מ חלק ב סי' עז): "צריך לידע שהשנאה לישראל מכל האומות היא גדולה גם ממלכיות שנוהגין בטובה, וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפירוש החומש פ' וישלח (לג, ד) על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם שלכן ח"ו להתגרות בהם ולגרום איבה".
ביאור הגר"מ זעמבא זצ"ל
ה. באופן אחר קצת ביאר הגאון ר' מנחם זעמבא הי"ד, וז"ל38: "מה ענין המושג הלכה לכאן, ברם ישנם אנשים החושבים ומנסים למצוא את הנימוקים והסיבות לשנאתם של הגוים כלפי היהודים. אולם המציאות הוכיחה כי אין אף סיבה אחת נכונה, שנאה זו היא חסרת כל סיבה וכל נימוק, אלא רק הפך לבם לשנוא עמו. כאן שונאים את היהודים על שום שהם קפיטליסטים ושם על שום שהם סוציאליסטים. כאן על שום שהם זריזים ופקחים יתר על המידה ושם על שום שהם מהווים מעמסה מבלי להביא כל תועלת. כאן על שום שהם חרדים וקנאים יתר על המידה ושם על שהם מתקדמים ומפיצים דעות חילוניות. כך תמיד סותרים הנימוקים זה את זה ללא קורטוב של הגיון ושקול דעת. והנה הלא רבי שמעון דורש בכל מקום טעמא דקרא (עי' בבא מציעא קטו, א) לכך אמר רבי שמעון הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב שנאתו של עשו ליעקב היא בבחי' הלכה פסוקה ללא כל טעם ונימוק".
לפי גירסת הילקוט שמעוני - קושיא מעיקרא ליתא
ו. ויש להעיר שהביאורים הנ"ל אין להם מקום כי אם לפי גירסת מאמר חז"ל זה שהובא בספרי [שהיא כנראה גם גירסת רש"י בפירושו על התורה], אבל לפי גירסת הילקוט שמעוני, קושיא מעיקרא ליתא, כי התיבה 'הלכה' חסירה שם. וז"ל הילקוט (פרשת בהעלותך רמז תשכב): "רבי שמעון בן יוחאי אומר, והלא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו".
ויש להוסיף שכנראה הביטוי "הלכה בידוע" אין לו חבר במדרשי חז"ל, משא"כ הביטוי "והלא בידוע" המצוי בעוד מקומות במדרשי הלכה, ומהם: בתורת כהנים אחרי מות (פרשה ט, ז): "וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, והלא בידוע שבארץ כנען הם באים ומה ת"ל וכמעשה ארץ כנען וכו' אלא מגיד הכתוב שמעשיהם של כנעניים מקולקלים מכל עמים ואותו המקום שנתכונו בו ישראל מקולקל מכל".
ועוד יש להעיר שהביטוי "והלא בידוע" נמצא גם במאמרי רבי שמעון בן יוחי (בעל המאמר "עשיו שונא ליעקב"), בדרשות הספרי על הכתוב (פ' עקב ו, יא) "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת". וז"ל הספרי עה"כ: "אבותינו באו לארץ באת ברכה לרגלם, שנאמר ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת. רבי שמעון בן יוחי אומר, והלא בידוע שלא מלאתה, שעכשו באת לארץ, ובורות חצובים אשר לא חצבת, והלא בידוע שלא חצבת, שעכשו באת לארץ, כרמים וזיתים אשר לא נטעת, והלא בידוע שלא נטעת, שעכשו באת לארץ, מה תלמוד לומר מלאת, חצבת, נטעת, זכותך היא שגרמה. וכן אתה מוצא שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, היו אנשי הארץ בונים בתים וחופרים בורות שיחים ומערות נוטעים שדות וכרמים וכל עץ מאכל, כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו אותה מלאה ברכה".
הערה על הגרי"א הענקין זצ"ל
ז. והנה מדברי כל גדולי ישראל הנ"ל מבואר דזה שאמרו חז"ל "עשיו שונא ליעקב" קאי [לא רק על עשיו] כי אם כל אשר בשם עשיו יכונה, וכל אומות העולם בכלל.
וראיתי בתשובות איברא (סי' קטז39) שכתב הגרי"א הענקין: "ועוון פלילי מצד אותם המטיפים הפטפטנים שדורשים תמיד 'הלכה הוא שעשו שונא ליעקב', והשנאה עולמית. זה נגד האמת ונגד חז"ל והמקרא, שעשו גופא לא הי' רשע תמיד ושנאתו פסקה ע"י הנהגה מתאמת וכמו עשו הראשון כן הם ג"כ דורותיו שהכנעה מביאה לשלום, וזהו שאמר בן זומא (אבות פ"ד מ"א) 'איזהו מכובד המכבד את הבריות', כונתו גם נגד האומות, כשמכבדים אותם ואומרים להם אוהבי אתה הם נעשים לאוהבים ע"י זה ולהיפך כשאומרים שונא אתה נעשים לשונא וזהו מעשים בכל יום".
וכ"כ במאמרו שנדפס ב'הפרדס'40, וז"ל: "וטעות רע בפי התולים עצמם בלשון חז"ל הלכה שעשיו שונא ליעקב לומר כן על הכלל, כי זה נאמר על עשיו עצמו41 שכתוב עליו מפורש (בראשית כז, מא) 'וישטום עשיו' ולא אפילו על זרעו שהרי כתוב בהם (דברים כג, ח) 'לא תתעב אדומי' וכ"ש על אומות אחרות, ורק על דור מחריבי המקדש נשנה זה בזרעם ועצם מאמר חז"ל הנ"ל בא להורות שאפילו עשיו עצמו כשנהגו בו בהכנעה פסקה שנאתו כמבואר במקרא".
ולכאורה, גם אם נאמר שהמאמר "עשיו שונא ליעקב" לא קאי על כל גוי, הרי אמרו חז"ל (שבת פט, סע"א): "מאי הר סיני . . רב פפא ורב הונא ברי' דרב יהושע, דמעייני באגדתא דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני, הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו". ובדרשות הר"ן (בדרוש השביעי) כתב: "והוא אמרם ז"ל (איכה רבה ב, יז עה"כ איכה ב, יג) 'מה אשוה לך ואנחמך' - לכשאשוה לך אנחמך. הפירוש ידוע, שכל הקטטות שבינינו והאומות הם מסיבת חילוף האמונה, כמו שאמרו בשבת . . מאי הר סיני שירדה שנאה לאומות העולם עלינו . . והטעם בזה, מפני שהבדילנו השם יתברך מכל האומות שלא נתחתן בהם ושלא לאכול המאכלות האסורות, והריחוק וההבדל מביא על כל פנים לידי כך, ולפיכך אמרו לכשאשוה לך אנחמך, כלומר לכשאשוה לך שאר האומות, שכולן יהיו באמונה אחת עמך, אנחמך, כי אז תהי' הנחמה שלמה, שאין אחרי' דאגת מלחמה ושנאת האומות הנ"ל עלינו . . וזהו בזמן משיחנו". הרי מבואר בדבריו ש"הריחוק וההבדל" מן האומות מביא בהכרח לידי שנאת הגוים אלינו עכ"פ מאז מ"ת שאז "ירדה שנאה לעולם".
ומפורש בגמרא (פסחים מט, ב) "גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר משנאה ששונאין אומות העולם את ישראל", ומשמע שסתם גוי שונא את ישראל.
ועה"כ שני גוים בבטנך איתא במדרש42: "כל האומות שונאין את עשו וכל האומות שונאין את ישראל"43. ובמדרש רבה (ויקרא רבה פי"ג) איתא: "מלמד שכל אומה ששולטת בעולם היא שונאה לישראל"44.
ולכאורה מדרשות חז"ל אלו וכיו"ב מוכח דלא כמ"ש הגרי"א הענקין.
ר"ח רפפורט
