Hineini

ויאמר אליו, אברהם. כשד' קורא אל האדם בשמו, הרי זו קריאה, המטבעת את האדם בעצמיותו. כאשר שרי קודש העליונים הרבה זמנים ישנם בחייהם, שמם אינם כלל מוכרים לעצמם בתור עצמיות מיוחדה, שיש לה הויה וענין, וק"ו תשוקה, שאיפה וחפץ פרטיים, אז אמנם באותה התכונה הכללית אין שום בירור של מהות עצמית ושל רצון עצמי, בחירי, חפשי, כי אם יש כאן הויה כללית, נמשכת בשטפי נגהה אחרי אור אין סוף, רצון צדיק חיי החיים, אור העולמים כולם. וכדי לתמם את חזון הנסיון בכל עמקו וגבורתו, קרא האלהים אליו: אברהם. בקריאה קדושה זו הוטבעה עצמיותו בתוכו. וכל החפצים, הרצונות והשאיפות, הקשורים לפרטיותו, התגלו בכל עז גבורתם וגדלם, עד כדי ההכשרה לגלות את האופי הרצוני החפשי של ענק עולם זה, שזוהי מדת הנסיון הנשגב.  

And He said to him, Avraham. When God calls to a person by name, it is a call that imprints the person with their true self. For the holy divine people, many times in their lives, their names are not at all known to themselves as a distinct individuality with its own being and purpose, and certainly not with private desires, aspirations, and will. Then, indeed, in that general attribute, there is no clarification of self-essence or self-will, which is free and chosen, because there is only a general being here, drawn in streams of radiance after infinite light, the righteous will of the living, the light of all worlds. And to fulfilll the vision of the trial in all its depth and strength, God called to him: Avraham. In this holy calling, his selfhood was imprinted within him. And all the desires, wishes, and aspirations connected to his individuality were revealed in all their mighty strength and greatness, to the point of preparing him to reveal the free will nature of this giant of the world, which is the measure of the sublime test.

ויאמר הנני. מתוך חרדת קודש של דבר ד', ריכז עצמו אותו צדיק, ע"פ הקריאה האלהית, שיהיה הוא עצמו מה שהוא בעצם הויתו הפרטית ע"פ קריאת שמו אברהם. מתוך אומר סלה זה נכנס הוא, ברום קדושת כל שאיפותיו, אל עצמיותו. והכנסה עצמית כזאת, שבאה מתוך החרדות העליונה לדבר ד', של ירא האלהים העליון, היא חודרת ועמוקה. היא כבר מרכזת את כל החיים אל הפרטיות המהותית, כפי מדת ההכשרה היותר עמוקה, ששום כח המשכה טבעית לא יוכל להיות ככה מעמיק את ההתרכזות האפינית, בתוכיות הנפש פנימה, עד כדי עומק זה, לחוש ולהרגיש יפה יפה את כל הרגשות הנשאים, הגנוזים בטבע האדם, וכל יחושיו החביבים הנוגעים בנפשו. זהו הגודל של המאמר הנני.

And he said, "Here I am." Out of a holy fear of the word of God, that righteous man concentrated himself, according to the divine calling, so that he himself would be what he essentially is in his private being, according to the calling of his name Avraham. From this saying of saying "Selah," he entered, in the highest holiness of his aspirations, into his own being. And such immersion into the self, which comes from the highest awe of the word of God, from the fear of the highest God, is penetrating and deep. It is already concentrating all life toward essential indivduality, in proportion to the deeper level of preparation, so that no natural force of attraction can deepen the concentration of the self within the depths of the soul to this extent, to feel and experience beautifully all the emotions carried within, hidden in human nature, and all the beloved sensations that touch his soul. This is the greatness of the word "הנני" - Here I am.