ויחבש את חמורו. הפעולה הראשונה, בישוב הדעה הגדולה לצורך ההליכה, למהירותה ולבטחונה גם יחד, היא חבישת החמור, היתה עבודתו של אותו צדיק להקדים אותה על יתר המכשירים, הבאים אחרי שכבר יסודה העקרי של המצוה כבר יעשה בשלמותו.
And he saddled his donkey. The first action, in the great calming of the mind for the sake of the journey, for its speed, and its safety together, which is the saddling of the donkey, was the work of that righteous man to prioritize it over the other preparations, which come after the main foundation of the commandment has already been perfectly fulfilled.
ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו. הרגיש את חשיבותה של הפעולה הקדושה הזאת, ולבד שלא נפל רוחו בקרבו, למעט עי"ז בשגגה אפילו קצת מהסדרים המכובדים הראויים לאיש המעלה, אלא שלקח את שני נעריו, המיוחדים לכבודו ושמושו, באופן המרחיב את הדעת, עמו, והם היו המצורפים עמו בדרכי החיים הרגילים, ואת יצחק לקח בתור בנו, ממולא באש החיים של אהבתו העמוקה.
He took his two young men with him and his son Yitzchak. He felt the importance of this holy act, and not only did his spirit not fall within him, but he also avoided, even by mistake, any of the honorable arrangements befitting a man of high standing. Instead, he took his two young men, who were special for his honor and service, "with him", in a way that expanded the mind. And they were with him in the ordinary ways of life, and he took Yitzchak as his son, filled with the fire of deep love.
ויבקע עצי עולה. היה אפשר לסמוך למצא עצים באחד היערים, וק"ו שהיה אפשר לקחת את גזרי העצים בלתי מבוקעים, ולהכשירם להבערה בעת אשר יהיה כבר מוכן הצורך להשתמש בהם. אבל האהבה האלהית העליונה, העוברת כל טבע אנושי, היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרזו להכין, גם את ההידור והסדר של תשמישי קרבן אלה, כמו העצים, בהקדמה זריזה ומתונה גם יחד. כאן כבר חדר הרעיון, שהנהו עומד לפני חזון עליון ופעולה קדושה, העולה ממעל לכל התכונות האנושיות הרגילות, כדי להראות שאור ד' אלהי אמת בעולם הוא עומד למעלה מכל מה שיוכל הלב האנושי בטבעיותו לחשב ולהעריך. ומזה בא הקשר של הופעתם של הנסים בעולם, למען דעת כי ד' אלהי עולם הוא רם ונשא מעל כל קשור של טבע, רוחני וחמרי: בשכר ויבקע עצי עולה זכה שיבקע הים לפני ישראל (מדרש).
And he split the wood for the burnt offering. It was possible to rely on finding trees in one of the forests, and certainly, it was possible to take the unsplit logs and prepare them for burning when the need to use them was already there. But the supreme divine love, which transcends all human nature, burned in the heart of the holy father, to urge him to prepare, even the splendor and order of these sacrificial vessels, like the wood, with both a swift and deliberate preparation. Here the idea has already entered, that one is standing before a supreme vision and a holy action, rising above all ordinary human qualities, in order to show that the light of the true God in the world stands above all that the human heart can naturally conceive and appreciate. And from this comes the connection of the miracles appearing in the world, so that it may be known that God, the God of the world, is exalted and lifted above every bond of nature, spiritual and material: in reward for splitting the wood of the burnt offering, he merited that the sea should split before Israel (Midrash).
