Li-zchus Elisheva Tova bas Leah Genendel
We say in davening את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח - Bring MOSHIACH BEN DOVID!!! Why? כי לישועתך קיוינו כל היום - BECAUSE WE ARE WAITING. Why should Moshiach come? Because we ASK!!
If we realize that our lives are not lives while living in this reality where G-d's presence is so hidden - then he will come.
Read these powerful words:
איתא במסכת סנהדרין צז ע"ב - תניא רבי נתן אומר מקרא זה נוקב ויורד עד תהום [שאין לו קץ וסוף] כי עוד חזון למועד ויפת לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר [חבקוק ב' ג']. לא כרבותינו שהיו דורשין [סימנין לקץ מהפסוקים] אלא מלכות ראשון של בית חשמונאי שבעים שנה, מלכות שניה של הורדוס חמשים ושתים ומלכות בן כוזיבא שתי שנים ומחצה. מאי "ויפח לקץ ולא יכזב" אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שנותנים מועד הראוי לביאת המשיח שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ [שסברו] ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו כלומר אף שמתמהמה מהמועד הראוי לו אתה תחכה. שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר [ישעיה ל"ח] "ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם" [הוא עצמו מחכה ומתאווה שיבא משיח - רש"י], וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב מדת הדין מעכבת וכי מאחר שמדת הדין מעכבת, אנו למה מחכין? לקבל שכר, שנאמר [שם] אשרי כל חוכי לו ע"כ.
מדברי הגמ' "וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה, מי מעכב", ניתן להבין שרק מכיון שאנחנו מחכים מתעוררת השאלה מי מעכב אבל אם אנחנו לא מחכים מובן מדוע המשיח לא בא. יתכן מצב שמידת הדין אינה מעכבת אלא שאין הגאולה באה משום שאיננו מצפים לה. ובהמשך דברי הגמ' "ומאחר שמידת הדין מעכבת אנו למה מחכים", מה התועלת בציפייה שלנו במה היא מקדמת את ביאתו, לכאורה עלינו להפסיק לעסוק בציפייה שהרי בין כך מידת הדין מעכבת. ומתרצת הגמ' כדי לקבל שכר ודאי שאין מדובר כאן בציפייה סתמית כמעשה מצוה בלא טעם אשר מובטח עליו שכר צדדי אלא ציפייה שהיא עצמה מקרבת ומביאה אותו והשכר הוא עצם ביאתו זהו משמעות הפסוק ממנו למדו את הענין.
וכן מבואר מלשון הפסוק [ישעיה ל"ח] "ולכן יחכה ה' לחננכם לכן ירום לרחמכם כי אלקי משפט ה' אשרי כל חוכי לו" נאמר כי "אלקי משפט ה'" דהיינו מידת הדין מעכבת. ומסיים "אשרי כל חוכי לו" כלומר על אף שמידת הדין מעכבת לחכות לגאולה כדי לקבל שכר והיינו שכאשר נחכה מידת הדין לא תעכב יותר והגאולה תבא כשכר המגיע בדין ככתוב כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם [במדבר יח לא]. אם אנו מצפים הרי שגם מידת הדין מסכמת שאנו ראויים לגאולה.
וכן מתבאר מנוסח התפילה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", הרי אנו נותנים טעם לבקשת הגאולה, מכיון שאנו מצפים לה' כל היום. והנה בברכה זו נוסח הברכה שונה משאר הברכות שענין הברכה הוא נתינת טעם לבקשה בשבחו של מקום כמו סלח לנו אבינו כי מוחל וסולח אתה, וכן שמע קולנו חוס ורחם עלינו כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה. אך כאן בברכת מצמיח קרן ישועה נתינת הטעם כי מתייחסת לבקשה עצמה כאומר שמע בקשתי מכיון שאני מבקש אותה. ולכאורה יש להבין וכי בגלל שאני הוא זה שמבקש את הבקשה, זה עצמו סיבה מספיקה שהקב"ה ישמע את בקשתי עדיין חסר הטעם מן הספר? מה הסיבה שהקב"ה ישמע את בקשתי אלא שכך היא דרכה של הגאולה שהסיבה ליציאתה לפועל היא הציפייה שלנו. וביאורם של דברים הוא כך - יש הבדל תהומי בצורת האדם בין מי שמצפה לישועה לבין מי שאינו מצפה לישועה.
אדם שאינו מצפה לישועה יכול לעשות את כל הטוב שבעולם אך היקף המציאות שלו הוא כפי המציאות שבה הוא חי ומקווה אליה. אין הוא יכול לראות מעבר לאותה מציאות שבה הוא חי וכיון שהוא מסתפק במציאות שבה הוא חי את חייו בעולם וזוהי מסגרת החיים הטובה בעבורו שאילו לא היתה טובה עבורו היה מקווה ושואף לדברים טובים יותר ומצפה לישועה. זהו גם גבול כוח מצוותיו ושכרו ואין לו מקום בקיום נעלה יותר. באותו אופן יש להבין את השכר שמבטיח הפסוק למצפים לביאת המשיח "אשרי כל חוכי לו" אלו שמחכים לישועה הם אלו שמביאים את אותה ישועה וכשתגיע הגאולה הם יהיו בעליה, וזהו הקיום האמיתי שלהם. [אהל משה]
