לרפואת יכובד פייגע בת מיכל יהודית בתיה בתוך שח"י
ולזכות ידיד נפשי ר' שמשון יצחק גרבר שליט"א וכל בני ביתו
Is Chalitza a means or an end? Is it merely a means to permit the woman to marry - a מתיר - or an end in and of itself, a mitzva??
מצות חליצה, גם שם נופלת החקירה אם היא מצוה תכליתית, ככל המצוות, או רק מצוה אמצעית כדי להתירה לשוק, שאמנם יש ראיות לכאן ולכאן וכבר האריכו בזה האחרונים.
Big time Machlokes. From the language of the Mishna "מצות חליצה" it would seem to be a mitzva and not just a means.
עי' בשו"ת חכם צבי סימן א, חת"ס אה"ע ח"ב סי' פה, באר יצחק אה"ע סי' יז ועין יצחק סי' סב ועוד הסוברים שחליצה היא מתיר, ולעומתם פנ"י כתובות ע, א, שו"ת פרשת מרדכי אה"ע סי' כג, עמק יהושע דיני חליצה סי' כג, העמק שאלה שאילתא קנד סק"א הסוברים שחליצה היא מצוה ועוד, וע"ע בענין חקירה זו במנ"ח מצוה תקצט, רש"ש יבמות לט, ב, אור גדול סנהדרין פ"ב מ"ב, שדי חמד קונטרס דברי חכמים סי' קיט ואסיפ"ד מערכת חליצה, רי"פ על הרס"ג עשין עו, קוב"ש כתובות אות ריד וקוה"ע סי' יא סק"א, ומטו ביה מדרשא דהגר"ח דמלשון המשנה 'מצות חליצה' משמע שהוא מצוה (וכ"ה בעונג יו"ט סי' קעו והעמק שאלה שם).
Proofs that it is a mitzva:
1] One may not perform chalitza with a shoe that is אסור בהנאה but בדיעבד it is OK. Rashi: B/c מצוות לאו ליהנות ניתנו!!! Sounds mitzva-dik!!
להשלמת הדברים נציין כאן את דברי הגאון המחבר בספרו דרכי משה דרכי הקנינים שמעתתא ז פרק כא וזה לשונו, ובעיקר הדבר אי חליצה היא מצוה תכליתית או רק דבר המכשיר להתירה לשוק כמו שחיטה וגט למשל, האריכו האחרונים והביאו הרבה ראיות להצד הראשון.
א. מהא דאמרינן ביבמות קג, ב דסנדל של איסוה"נ לא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה ופרש"י הטעם משום דמצוות לאו להינות נתנו ואילו לענין שחיטה אמרינן בחולין ח, א בסכין של ע"ז אמר רבא פעמים שהשוחט אסור במסוכנת דהוי מתקן ולא אמרינן ביה מצוות לאו להינות נתנו. (וראה בענין זה ברשב"א וברמב"ן יבמות שם, כריתי ופליתי סי' י סק"א, עמק יהושע שם, אבן האזל מלואים והשמטות הל' ע"ז פ"ז הי"ט).
2]
מתני׳ ארבעה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר ב"ש אומרים יקיים וב"ה אומרי' יוציאו
MISHNA: In the case of four brothers, two of whom were married to two sisters, and the ones married to the sisters died, then those sisters must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage. Since both sisters require levirate marriage with each of the surviving brothers, a levirate bond exists between each sister and the brothers. Each of them is considered the sister of a woman with whom each brother has a levirate bond and is therefore forbidden to him by rabbinic law. And if they married the sisters before consulting the court, they should divorce them, for the Sages decreed that in this situation they may not remain married. Rabbi Eliezer says that there is a dispute in this matter: Beit Shammai say: He may maintain her as his wife, while Beit Hillel say: They must divorce them.
גמ׳ ש"מ יש זיקה דאי אין זיקה מכדי הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא
GEMARA: The Gemara deduces from the halakha cited in the mishna: Conclude from here that the levirate bond is substantial. That is, the very obligation of levirate marriage creates a bond that is similar to marriage. For if the levirate bond were not substantial, why would these two women not enter into levirate marriage? After all, these two women come from two households, as each had a different husband, and they both require levirate marriage. Let this brother consummate the levirate marriage with one sister and let that brother consummate the levirate marriage with the other sister. The fact that the mishna requires ḥalitza in this situation indicates that the levirate bond is substantial and resembles marriage to the extent that each sister is forbidden to each brother due to the prohibition against marrying the sister of a woman to whom one has a levirate bond.
לעולם אימא לך אין זיקה ומשום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דלמא אדמייבם חד מיית אידך וקמבטל מצות יבמין
The Gemara rejects this: Actually, I could say to you that according to this tanna the levirate bond is not substantial, and yet they are prohibited from entering levirate marriage for a different reason. It is because the tanna holds that it is prohibited to negate the mitzva of levirate marriage. It is prohibited to act in a way that would lead to a situation where the mitzva to perform levirate marriage is negated. How would this situation arise? Perhaps before one brother consummates the levirate marriage, the other brother dies, and only one brother remains. In that case, the second sister would also happen before him for levirate marriage, and by performing levirate marriage with one sister he would thereby negate the mitzva of levirate marriage with the other sister. When the remaining brother marries one of the sisters, the mitzva to enter into levirate marriage or perform ḥalitza is automatically negated from the second sister, as she is then forbidden to him as his wife’s sister.
If Chalitza is merely a מתיר then the second sister will have this היתר even if the brother dies. So it must be a mitzva and thus we don't want to nullify it!!!
ב. מיבמות כו, ב דאמרינן שם בטעמו של דבר דבד' אחים וכו' חולצות ולא מתייבמות וכו' דלמא אדמיבם חד מיית אידך וקא מבטל מצות יבמין, ואי נימא דחליצה היא רק מתיר א"כ אותו ההיתר יהיה גם כשימות (ועיין בזה עונג יו"ט שם, עמק יהושע שם, וע"ע נהור שרגא יבמות יז, ב שדן אם ביטול מצות יבמין הוא איסור דאורייתא או דרבנן עיי"ש שסובר שביטול מצות יבמין הוא רק כלפי היבום, אמנם כבר הוכיחו האחרונים מהך גופא דחולצות שהוא גם כלפי חליצה, ועיין חלקת יואב אה"ע סי' פ דאפילו בזקוקה רק לחליצה איכא איסור ביטול מצות יבמין, ועיין שיעורי ר' שמואל יבמות כו, ב אם איסור ביטול מצות יבמין הוא מאיסורי ביאה).
3] Tosfos Niddah 66b says that Chalitza is a mitzva.
ג. מתוס' נדה סו, ב וא"ת אמאי לא בעינן ביאת מים לכתחילה בבית הסתרים כמו בילה וקריאה בחליצה ובכורים, ויש לומר דאין סברא גבי טבילה דבדיעבד טהור לכתחילה נמי לא בעי ותעלה לו טבילה, אבל בילה ומקרא ביכורים וחליצה מצוות נינהו הלכך לכתחילה ליעבד (וע"ע עונג יו"ט שם, עין יצחק שם ענף יא (אות נא), עמק יהושע שם, חלקת יואב שם, קוב"ש חולין סי' כ).
4] Yevamos 112b - We compel a woman to perform Chalitza even if she is forbidden to marry afterwards! It must be a mitzva and not a מתיר.
ד. בהא דיבמות קיב, ב דמי שאמרה נטולה אני מהיהודים דמסקינן שם דליבם אסורה וכופין אותה שיחלוץ לה, והא התם אינה יכולה לינשא מחמת הנדר (וראה עונג יו"ט שם, עמודי אש (לר"י אייזנשטיין) סי' כ אות נג).
Proofs that it is a מתיר:
1] The widow of a king doesn't perform Chalitza b/c [acc. to Rashi] anyway she is forbidden to remarry.
2]
אמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל כותבין אגרת מרד על ארוסה ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם מיתיבי אחת לי ארוסה ונשואה אפילו נדה אפילו חולה ואפילו שומרת יבם.
Rav Tuvi bar Kisna said that Shmuel said: The court writes a letter of rebellion about a betrothed woman who is rebelling against her husband. This letter is a court order to deduct value from the marriage contract. But it does not write a letter of rebellion about a widow awaiting her yavam who does not want to enter into levirate marriage. The Gemara raises an objection from a baraita: It is the same to me if she is a betrothed woman or a married woman, and even if she is a menstruating woman, and even if she is ill, and even if she is a widow awaiting her yavam.
אלא אידי ואידי שתבע הוא ולא קשיא כאן לחלוץ וכאן לייבם דאמר ר' פדת אמר ר' יוחנן תבע לחלוץ נזקקין לו תבע לייבם אין נזקקין לו
Instead, say that both this and that are discussing situations where he asks her and she rebels, and the question from the baraita on Shmuel’s statement is not difficult. Here, the baraita that said that the court writes a letter of rebellion about a widow awaiting her yavam, is referring to a case where the yavam asked her to perform ḥalitza and she refused. There, Shmuel’s statement that the court does not write it, is referring to a case where he asked to consummate the levirate marriage, as Rabbi Pedat said that Rabbi Yoḥanan said: If the yavam asked her to perform ḥalitza and she refused, the court responds to him. If he asked to perform levirate marriage, the court does not respond to him.
מאי שנא לייבם דלא דאמרינן ליה זיל ונסיב איתתא אחריתי לחלוץ נמי נימא ליה זיל ונסיב איתתא אחריתי
The Gemara asks: What is different with regard to the request to consummate the levirate marriage, that if a woman refuses the court does not write a letter of rebellion against her? Because we say to him: Go and marry another woman. He is not required to marry her specifically, if she does not agree to the marriage. Therefore, her refusal is not deemed rebellion. The Gemara challenges that answer: If so, with regard to a request to perform ḥalitza also, let us say to him: Go and marry another woman. The difference between the two cases is still not clear.
אלא דאמר כיון דאגידא בי לא קא יהבו לי אחריתי
Rather, it must be that the reason is because he says: Since she is attached to me they will not give me another wife. As long as he has not performed ḥalitza, he may have a problem finding another wife, as a potential wife will be concerned that he has a woman attached to him and may eventually enter levirate marriage with him. This is a valid claim, and therefore the court writes a letter of rebellion against her if she refuses ḥalitza.
Tosfos says that we are talking about a case where she wants to perform neither Chalitza nor Yibum. If Chalitza is a mitzva - why don't we force her even w/o the reason of "אגידא ביה" and just in order to fulfill the mitzva??!! It must just be a מתיר, which is why we have to come on to the reason of אגידא ביה!!!
אולם לעומת זה יש גם ראיות להיפך:
א. מהא דסנהדרין באשת מלך שטעמו של רש"י שכיון שבין כך אינה יכולה להנשא.
ב. מהא דכתובות סד, א תבע לחלוץ נזקקין לו תבע לייבם אין נזקקין לו מ"ש וכו' כיון דאגידא ביה לא קא יהבו לי אחריתי וכו' ועיין בתוס' שם דמיירי דהיא אינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם וא"כ אי נימא דהמצוה תכליתי גם בלי טעמא דאגידה ביה עלינו לכפותה (ועיין עונג יו"ט שם, רש"ש שם, קוב"ש כתובות אות ריד).
[המדות לחקר ההלכה בתוספת הערות]
