נשוב לנידון שלנו, האם מותר לומר לגוי להניח תבשיל לח על
הפלאטה, אם איסור אמירה לגוי היה מדאורייתא, כאשר הפוסקים
חולקים ביניהם אם יש בישול אחר בישול בלח, היה צריך להחמיר מדין
ספק דאורייתא לחומרא. אבל כיון שלהלכה אמירה לגוי דרבנן, אנחנו
אומרים ספק דרבנן לקולא, ומותר לומר לגוי שיחמם את התבשיל הקר.
אלו דברי החיד"א בשם השער אריה ומהרי"ל ואלי, וכן כתבו התפארת
ישראל על המשניות )בכלכלת שבת בסוף דיני אמירה לעכו"ם אות ה( והרב זרע אמת )ר"ס מ(
ועוד. והטעם בזה, כי כשמרן השלחן ערוך פסק שיש בישול אחר בישול
בלח, לא מחק את הדעה השניה, אלא החמיר משום ספק דאורייתא, אבל
באמירה לגוי דרבנן, יש לומר ספק דרבנן לקולא.
השגה מדברי הרמ"א
היה מי שהשיג עלינו מדברי הרמ"א )סימן רנג סעיף ה(: כל הדברים שאסור
לעשות מדברים אלו, אסור לומר לאינו יהודי לעשות. לכן אסור לומר
לאינו יהודי להחם הקדירה אם נצטנן, ואם עשה כן, אסור לאכלו אפילו
צונן. ע"כ. לפני כשלשים שנה כשנפתחה הישיבה הגדולה שלנו "חזון
עובדיה", משה סבא ע"ה – שהיה דבק בהלכות של מרן זצ"ל, טלפן למרן
ממקסיקו ואמר: באו לכאן אברכים מישיבת "קול יעקב", שעל מה שהרב
אומר מותר הם אומרים אסור, ועל מה שאומר אסור הם אומרים מותר,
וחילופיהן בגולם. גאונים אשכנזים כמו הגאון מטשיבין, הרב מטעפליק,
הגאון הרב מבריסק, רבני משפחת אדלשטיין, ידעו להעריך את מרן, אבל
יש כאלה שלא יודעים להעריך. משה סבא היה חסיד גדול של מרן ולא יכל
לסבול את זה. וכשהיה כאן בארץ שמע ממני שיעורים, וביקש ממרן
שאבוא למקסיקו לחזק את הדרך של מרן. ואכן כך דרכנו, לחזק את פסקי
מרן זצ"ל, ולא כילד שאומר "כך אבא אמר" וזהו, אלא להביא ראיות
וליישב קושיות בשכל נכון. מרן קרא לי וסיפר מה ששמע ממשה סבא,
ואמר לי: תטוס לשם לשבועיים, והוא יממן לך מלון. אמרתי לו: יש לי
ישיבה חדשה, איך אעזוב הצאן ללא רועה? אמר לי: תלך לשם, ואני אבוא
בכל יום לישיבה ואמסור שיעורים, תהיה רגוע... וכך היה. כשחזרתי
הבחורים הצטערו, היה להם את מרן זצ"ל...
כשהגעתי למקסיקו, מיד כשירדתי מהמטוס, אמר לי משה סבא,
הרב, כל העיר מלאה מודעות על כבודו, שאלתי: אלו מודעות, "ברוך הבא בשם ה'"? לא, מודעות נגד!... צילמו קטע מהילקוט יוסף (סימן שיח, עמ' רז)
שמותר לומר לגוי לקחת מרק צונן שמבושל מאתמול ולחמם אותו על
הפלאטה עד שיגיע לחום שהיד סולדת בו, ומאידך צילמו את הקטע
בדברי הרמ"א הנ"ל, שבאופן זה אפילו בדיעבד אחר שהתבשיל נצטנן
אסור ליהנות ממנו בשבת, ועשו חץ ביניהם. כמובן המודעות האלה
צריכות גניזה... אמרתי לו: תביא לי בית יוסף למלון, מתי יש לי שיעור?
מחר ב- 12:00 בישיבת כתר תורה. בע"ה אדבר על כך בשיעור. מיד טלפנו
לאנשים ופרסמו שמחר אמסור שיעור בנושא של המודעות. למחרת
יכולתי לעבוד עליהם ולומר להם שהאשכנזים יצאו ביד רמ"א ואילו אנחנו
קיבלנו הוראות מרן... אבל האמת שמקור דברי הרמ"א הוא בבית יוסף
בשם הרשב"א (שו"ת החדשות סי' יח).
