לרפואת חיים יונתן מרדכי בן פעשא עלקא בתוך שח"י
Everything in this world must be seen through the prism of
faith in Hashem. Food, for example, cannot be consumed until one appreciates
and acknowledges the source of the food. This food is coming from the
"house of the King" [Zohar 2/62]. Also, one may not plant until
"he believes in the "Life of the Worlds" and only then can he
plant [Yerushalmi cited in Tosfos Shabbos 31]. Everything must be viewed as
rooted in its Divine source.
Just as this is true in the material world, it is also true in
the spiritual world. Any level of comprehension that one has, be it
intellectual or emotional, cannot reach its purpose, cannot build and perfect a
person, until the person receives them with deep abiding faith and penetrates
to the source of their existence.
Then a person knows that the word of Hashem has appeared to
him and life suddenly takes on a new form. Things begin to shine with a Divine
light, the Hand of Hashem clearly guides this person, and all of his thoughts,
feelings, emotions, movements, senses and experiences are deeply informed and
impacted by this Divine light.
At this time, the word is seen in its true form. The veil
has been removed and it becomes exceedingly clear that there is an Artist to
this creation. He created it and gave it form.
Imagine living like that!!!
נח
קדושת האמונה מתפשטת על הכל, והיא מעדנת את הכל, מבררת ומחזקת את הכל, כשם שכל דבר המגיע בצרכים הגשמיים באופנים טבעיים הגלויים, אינם מיושרים ומותאמים לתשמישו של אדם והעלאת מהותיותו, כי-אם בבואם לידי אותה ההכרה של יד ד', אע"ג דאית ליה מזוני לא ייכול עד דיתיהיבו מבי מלכא. אמונות זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע. כמו כן בהצרכים הרוחניים, אותם המושגים בעצמם שבאים לאדם מתוך הכרה, חושית או שכלית, אינם מתקשרים עמו בהופעת מהותם המאושרה, אינם מתחטבים עמו לכדי בנין ושכלול עצמיותו, ושכלול העולם בחלקים החשובים השייכים לו, עד שהוא מקבלם באמונה, הוא חודר מתוכם אל מקור הופעתם. אז ידע כי דבר ד' הוא אשר מתגלה לו, וכפי עומק אמונתו ובהירותה, וכפי עומק הצדק שבחייו המתאים לגודל האמונה ורבותה, ככה מתגלה לו אור החיים, ויד ד' הולכת וחזקה עליו, מוכרה בפנימיותו ומוארה בכל עומק הגיוניו, הרגשותיו ושרעפיו, כל תנועותיו וחושיו. והעולם מתיצב כולו לעומתו בצבעו האמיתי, בצבע מעשי ידי יוצר וצר צורה. אין צור כאלהינו, אין צייר כאלהינו.
