One of the most challenging and frustrating experiences of my life has been trying to get people excited about gemara. In some places in Israel and chutz la-aretz you have large communities and swaths of people whose entire lives revolve around the gemara. From about 4th grade they spend the bulk of their time studying gemara. Those who like it do great and have many fulfilling years of life. Those who don't like it or can't sit [ADD, ADHD etc.] find themselves living a tortuous existence. Rachmanus.
There are many others who have a lot more going on in their lives than gemara. So the gemara has to compete with the Smartphone, Facebook, youtube, newspapers, secular studies, work, sports, girls, and the infinite number of distractions this world offers. It is those of these communities where the challenge is so fierce. What can I do to get people interested? Gemara is SOOOO STIMULATING!! Gemara gives one life in this and the next world. What is better than eternal bliss with some temporal bliss thrown in?? Gemara is sweet. Gemara is holy. It teaches values morals and forces one to THINK. Wow!!
I am not talking about the spoon-feed-it-to-me-so-I-can-be-yotzei-my-religious-obligation-and-get-on-with-my-day-doing-more-interesting-things type of learning. I am talking about two people sweating over the gemara, analyzing, asking, developing theories, opening sefarim written by the GREATEST MINDS in world history to see what THEY were thinking and making sure that everything is CRYSTAL CLEAR. This is the BEST and there are thousands who happily do it daily for 10-18 hours a day, all the while living in relative poverty and debt. That is a testament to its power, strength and sanctity.
What could be better than knowing what HASHEM wants and how He thinks [כביכול].
Yet - after about 30 years of trying I still find the task of getting people interested and devoted to mastering Torah an almost impossible one.
Why??
Here is the main reason in my opinion: IT IS HARD!!!
It is hard and, unlike running a hedge fund or being an investment banker which are also hard - this doesn't pay 6-9 figures. It doesn't pay ANYTHING in terms of US dollars. [If you are a Rebbi then maybe you will earn the princely salary of 13 thousand dollars a year that I was earning in my heyday allowing one to decide if he wants to pay rent this month or forget that and buy some food. Many of course earn more but nobody is getting rich].
So it is almost a no-brainer that people in our material world won't be particuarly interested. My points are best expressed by a medrash - of all places - in Parshas Noach:
ואמרו חז"ל, לא כתב הקדוש ברוך הוא בתורה 'למען הדברים האלה', ולא 'בעבור הדברים האלה', ולא 'בגלל הדברים', אלא 'על-פי הדברים'. וזו היא תורה שבעל-פה, שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהיא משולה לחושך [צריך להתאמץ ולהתייגע בלימודה של תורה], שנאמר 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' - אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקדוש ברוך הוא מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור. ולעתיד לבוא, 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. ולא קיבלו ישראל את התורה עד שכפה עליהם הקדוש ברוך את ההר כגיגית, שנאמר 'ויתיצבו בתחתית ההר' [ומדובר כאן על תורה שבעל-פה]. ואמר רב דימי בר חמא: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם מקבלים אתם את התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. ואם תאמר: על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלים אתם את התורה, ענו כולם ואמרו 'נעשה ונשמע', מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט [אם כן מדוע היה צורך בכפיית ההר]? אלא אמר להן על התורה שבעל-פה, שיש בה דקדוקי מצוות קלות וחמורות, והיא עזה כמוות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקדוש ברוך הוא בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו, שנאמר 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך'. [קודם מתרץ המדרש את הסתירה, ואומר שאכן על תורה שבכתב אמרו ישראל 'נעשה נשמע', אך על תורה שבעל-פה שאין לה גבולות והיא ארוכה מני ים היה צורך לכפות עליהם את ההר כגיגית]. ומנין אתה למד שאין אהבה זו אלא לשון תלמוד? ראה מה כתיב אחריו, 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך', ואיזה? זה תלמוד שהוא על הלב. הוי אומר, 'ושננתם לבניך', זו תלמוד שצריך שינון. ללמדך, שפרשה ראשונה שבקריאת שמע אין בה פירוש מתן שכרה בעולם הזה, כמו שכתוב בפרשה שניה, 'והיה אם שמוע תשמעו וכו' ונתתי מטר ארצכם', זה מתן שכר עוסקי מצוות, שאין עוסקין בתלמוד. ובפרשה שניה כתיב בה 'בכל לבבכם ובכל נפשכם' ולא כתב 'בכל מאדכם'. ללמדך, שכל מי שאוהב עושר ותענוג, אינו יכול ללמוד תורה שבעל-פה, לפי שיש בה צער גדול ונדוד שינה, ויש מבלה ומנבל עצמו עליה, לפיכך מתן שכרה לעולם הבא, שנאמר 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול'.
