There are aspects to avoiding evil.
One is just not to commit evil acts. That applies equally to everyone.
Another aspect is the WAY one avoids evil. This depends on a person's inborn and learned qualities, on his surroundings and numerous other factors. It requires him to work on his middos in a very thorough way. That is the meaning of the pasuk וסור מרע בינה - to diverge from evil is understanding. To naturally divest oneself of his evil traits and inclinations requires understanding.
Bilashon HaRav [he says it much better...]:
ונבין גם כן דברי סיום הכתוב, שאמר (איוב כח כח): "וסור מרע בינה", שלא אמר "שלא לעשות רע" כי-אם "וסור מרע", והלא ישנם דברים ידועים שהם רע, כל מה שאסרה התורה בכלל ובפרט, ואם כן נייתי ספר ונחזי, כשנלמוד נדע איך שלא לעשות!
אבל ההסרה אינה העדר העשיה לבד, כי אם שיהיה בדרכיו מרוחק מהרע, וזה ייתכן כשיבין לפי שכלו כונת התורה לשמרנו מהרע, ולראות באמת אנה רצונו ית' נוטה לפנות לטוב, אז יסור מהרע בחפץ נפשו והכרתו האמתית. וזה מתחלף הרבה בין איש לאיש, אף על פי שההעדר מעשות הרע כולל את כל הכלל כולו, אבל הדרכים איך לסור ממנו מיוחדים בכל איש לפי טבעו ומצבו ושכלו.
אם כן:
למניעה מעשות רע, אי אפשר לומר שהיא בינה, הבנת דבר מתוך דבר, אע"פ שצריך להשתמש בכח הבינה לדעת שהם מכלל הרע, אבל אחרי שייוודעו לאדם באמת, שוב ישוב גם זה לידיעה פשוטה שאינה צריכה כח הבינה, כי אם כח השמירה והזכרון. וכבר כתב החכם המופלא ר' יש"ר מקאנדיה בספרו "אילים" שכח השכל אינו כי אם הדרוש לעיון, אבל הידיעה היא כח אחר.
אבל להסרה מהרע, כל אחד לפי ענינו דורש בזה דרך אחר מיוחד ומצוין, ולזה ודאי דרושה בינה יתירה, שיבין מדברים אחדים, כפי הבנתו בעניני התורה ודרכיה, איך הם פועלים עליו לטובה ולקדושה, ללכת בדרך זה בענינים הפרטיים אשר לו.
ויש לעיין, כמה הדרכים הפרטיים מסורים לכל, ושאינם מסורים כי-אם לתלמידי-חכמים שהם מכירים הדרכים, או גם לכל איש ישר שנתן השם יתברך דעה בלבבו לדעת איך לתמוך בתום ביושר, ואם יתן לבבו להתבונן, יוכל כל אחד להשיג מטבע נפשו דרכי יושר רבים. וזהו ענין דברי חז"ל (מועד קטן ה א): "כל השם ארחותיו בעולם הזה, זוכה ורואה כישועתו של הקב"ה".
