Ma-or Eynaim - Part 4: BEAUTIFUL TORAHS!:-)

קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא, (שמות יג, ב).

שתקדש את כל הראשית להשי"ת, כמו ראשית דגנך (דברים יח, ) ראשית עריסותיכם (במדבר טו, כא) וכדומה. פטר כל, הראשית מכל המצות, רחם בבני ישראל שתרחם על איש ישראל, באדם ובבהמה בין שהוא מכונה אדם ובין שנקרא בשם בהמה תרחם עליו, לי הוא, כלומר שהעסק שלי אם הוא אדם או בהמה ולך אין לחשוב בזה כלל, כי אם שתרחם עליו.  

וישב משה את דברי העם אל ה' (שמות יט, ח). 

דהם השיבו נעשה ונשמע, ואיתא במס' שבת ובמדרש (שמו"ר כ"ז, ט) דהקדימו נעשה לנשמע וכך מידת הש"י ב"ה וכתיב (ישעי' ס"ה) והיה טרם יקראו ואני אענה. וזה וישב משה את דברי העם אל ה', דמשה לימד זכות לפני הקב"ה שיתנהג ה' עמהם ג"כ כמוהם שהקדימו נעשה דמידתם יהיה ג"כ בהשי"ת כנ"ל.  

והאיש משה ענו מאד מכל האדם (במדבר י"ב ג).

 פי' שמשה רבינו היה ענו כשהתבונן בשאר כל אדם אמר שכשיהיה שאר האדם כערכי היו עובדים לה' ואני איני עובד כ"כ באימה וביראה כראוי לפי ערכי. 

והאיש משה ענו מאד וגו' ויאמר ה' פתאם וגו' ויחר אף ה' בם וגו 'והנה מרים מצורעת כשלג וגו' (במדבר ג-י) 

אצל הרה"ק המאור עינים זצוק"ל היה פעם שאדם אחד הרע לו מאד, ואח"כ התחיל לרדת מנכסיו והוצרך לפייס את המאו"ע, וכמה פעמים היה מפייסו והיה משיב לו כמו שאתה מפייסני כך אני מוחל לך, עד שפעם אחת מחל לו בלב שלם והתחיל מתפלל בעדו, וכל מה שהיה מתפלל בעדו יותר, היה האיש הנ"ל מחוסר לחם יותר רח"ל. ואמר המאו"ע אני לא הייתי חייב בדבר הזה כלום, שהתפללתי בעדו בלב שלם, אך שזה גרוע יותר כשהצדיק מוחל על עלבונו בכל ליבו אז השי"ת תובע עלבונו, ולכך כתיב והאיש משה ענו מאד ולא הרגיש בזיונו, ולכך תבע השי"ת נקמתו. 

זאת התורה אדם כי ימות באהל (שם י"ט י"ד). דרשו חז"ל (זוה"ח קנח:) אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ולכאו' יקשה איך ימית עצמו. והביאור הוא שימית את העצמו, ר"ל שלא יכוין להנאת עצמו כלל. 

הרה"ק המאור עינים זצוק"ל אמר: כשאני ישן אז היצר הרע מגרש את הזבובים ממני, שמתירא שכשאקוץ אלמוד תיכף.

בשבת במנחה אומרים לפני קריאת התורה אומרים הפסוק "ואני תפילתי לך ה' עת רצון אלוקים ברוב חסדך ענני באמת ישעך" )תהילים סט, יד( כידוע שניסים שלא כדרך הטבע באים משם הוי"ה, וניסים מדרך הטבע הם משם אלקי"ם שהוא בגימ' הטב"ע. ואיתא בדברי חז"ל שאסור לבקש על ניסים, אולם י"ל שבעת רצון שאני. וז"פ ואני תפילתי לך ה', תפילתי שנזכה לניסים משם הוי"ה, אף שאין לבקש לניסים שהם למעלה מהטבע, לז"א עת רצון, ולעת כזאת שאני.


איתא בגמ' (ברכות י.) לעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרחמים אפילו חרב חדה מונחת על צוארו. 

ויל"ד הא קא חזינן שכמה בנ"א מבקשים רחמים ואינם נענים. אמנם בודאי מה שיצא מפי חכמ הגמ' הקדושה לא יחזור ריקם, וכן הוא אמת כי לכל או"א יורדת השפעה לעולם מכסא כבוד ית' למעלה מכל העולמות בחסד וברחמים גמורים אשר שם אין כלל דין, ויורדת לכאו"א השפעה גדולה, רק כשמגיע להיכל הראשון אז מתעורר דין רח"ל לקטרג הלא חייב האדם ע"ז וע"ז ולמה לעשות לחייבים טובות, ואז צריך האדם לעורר רחמים עליו עד שבזכות הרחמים יחוש השפעתו להלן לעולם השני, וכן בכל העולם אשר ההשפעה הולכת יש כמה מקטרגים מאד, ולכן צריך רחמים גמורים להורידה, וכאשר הרחמים גברים להורידה לעלמא דין, ואז מתחילים מקטרגים מזה העולם ג"כ אין שיעור, לכן צריך ג"כ רחמים גמורים. ואם יתחכם האדם לעורר רחמים בלי שום הפסק, בודאי יבואו לבקשת מבוקשו, רק מחמת שמבקש פעם ושתים ושלש ופוסק, ואזי נתעכב השפעתו על העולם וממתנת מתי יבקש עוד הפעם, ואפשר שבפעם הזאת יבוא מבוקשו, ומפני העדר הבקשה נעדר המבוקש רח"ל. וע"ז אמר הגמ' לעולם אל ימנע אדם עצמו מן הרמים, היינו בלי הפסק.


איתא בספר מאור עינים פר' האזינו וז"ל: איתא בש"ס (יומא פ"ה ע"ב) דרבי ס"ל דיוהכ"פ מכפר בין לשבים בין לשאינם שבים, לכאורה, איך אפשר שרבי יהיה סובר שיוהכ"פ מכפר אף לשאינם שבים, הרי אמרו חז"ל (ב"ק נ' ע"א) כל האומר הקב"ה ותרן, אך נראה דודאי שבלא תשובה אינו כלום, אך הפי' הוא ע"פ מה שארז"ל בזוה"ק (ויחי רי"ט) על עוון הוצאת ז"ל רח"ל אמרו כולהו חובין תליין בתיובתא לבר מהאי, וזהו שאמר אף לשאינם שבים, ר"ל אף לאותם שאין מקבלים אותם בתשובה כל השנה, דהיינו על עוון הנ"ל, ביוה"כ מקבלים אותם. כן כתוב בספר מאו"ע, ואמר ע"ז הרה"ק ר' יצחק מסקוירא זצוק"ל בשם אביו הק' המגיד מטשערנאביל זצוק"ל, כי כשאמר זאת אביו הק' המאו"ע זצוק"ל תיכף אמרו אז בעולם העליון הלכה כר' נחום, מאז והלאה פוסקים שם בעולם העליון על ענין זה כהרה"ק המאו"ע זצוק"ל. 

פעם באו אל הרה"ק המאור עינים זצוק"ל אנשים המקושרים אליו מהאמלע והלכו אליו ברגליהם, וקרא עליהם המקרא מה יפו פעמיך בנעלים (שה"ש ז, ב), פי' בזמן ביהמ"ק היה כוונת המקרא על העולים לרגל (סוכה מט:) ועכשיו קאי על המכתתים רגליהם לצדיקים. ופי' עוד: בנעלים, כי כל הנסיעות נעולים אצל השי"ת. 

הרה"ק המאור עינים זצוק"ל אמר: אין כוונת היצר הרע כל כך על העבירה, כמו שכוונתו על המרה שחורה של העבירה. 

להרה"ק המאור עינים זצוק"ל בא פעם נפטר אחד לבקש ממנו שיעשה לו טובה, שאל לו הרה"ק אם היה רגיל לשבת במסיבת רעים בש"ק בלילה או ביום או בסעודה שלישית, והשיב שלא, אמר לו הרה"ק המאו"ע א"כ לא אוכל לעשות לך שום טובה. 

הרה"ק המאור עינים זצוק"ל אמר: כך קבלתי מרבותי, כשיהודים מתאספים ביחד, הגם שאין מדברים דברי תורה, ובלבד שלא ידברו דברי הבלים, אזי אם יבוא מלאך ה' ביניהם יתבטל מהמציאות עד שאין בו ממש. 

הרה"ק המאור עינים זצוק"ל: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. (מלאכי ג' טז). 

ויל"ד מהו הלשון נדברו שהוא לשון נפעל, הי' צ"ל אז דברו, גם קשה כפל הלשון יראי ה' איש אל רעהו וגו' ליראי ה' ולחושבי שמו. ויל"פ יראי ה' שקאי על בני אדם המדברים איש אל רעהו על יראי ה' ומספרים בשבחם, היינו יראי ה' שהם הצדיקים הם נדברים בין איש לרעהו, עי"ז הם גורמים שיהיו שפתותיו דובבות בקבר, והצדיק מוכרח גם הוא שלא להיות כפוי טובה ולהמליץ בעדם לפני הבורא ב"ה. וזהו המכוון ויקשב ה' וישמע, מה שמדברים עבור הצדיק ומה שהצדיק ממליץ בעדם. ויכתב בספר זכרון ליראי ה' ולחושבי שמו ג"כ קאי על שניהם, שנצמח מזה פעולה טובה לשניהם, להצדיקים שעי"ז שפתותיהם דובבות בקבר לחושבי שמו המדברים על יראי ה' להשפיע להם כל טוב. 

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן