I am not advocating for or against. We are a weak generation. But it is important to know חומר האיסור.
ראה איך החמיר הזוהר בעון הזה יותר מכל העונות של כל התורה, ומי שנכשל בעוון הזה כער ואונן יבכה ויתאונן, כי נדחה ממדור העליון, והוא ככלי חרס שאין לו תקנה ואין לו טהרה, אוי לו שנברא, אך כדי להנצל הנפש אשר חטא בזה ומתחרט ורוצה לכנוס בשער הזה אשר הצדיקים באים לו לומר הנה אלקים זה, אזי אוריהו את המעשה אשר יעשה כל ימי חיותו בעולם הזה. ראה וקדש כזה ואז מחזה ש-די יחזה...
הרי שאין דבר בעולם שעומד בפני התשובה, ואם כן איך אמר הזהר דאין לחטא הזה תשובה? ועוד כי זה החטא הוא חטא דור המבול שהשחיתו דרכם ר"ל בהשחתת זרע לבטלה, ועל כל זאת רצה הקב"ה שיעשו תשובה וימחול להם... ובזהר עצמו פרשת ויקהל האריך שם בחומר הפוגם אות ברית, ואמר בסוף וי ליה לההוא כסופא דנקמין מיניה נקמת עלמין... ואמר אחר כך והני מילי כד לא עביד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהו אתחזייה לחטאה על כל עובדוי, הרי לך בהדיא שמועיל תשובה, ואם כן מהו זה שאמר לעיל דלא מועיל תשובה?
והר"ח בשער הקדושה פי"ז תירץ וזה לשונו, כל תשובה צריך התשובה באבר שבו חטא, אבל החוטא בברית אינו תלוי בתשובת הברית, אבל צריך תשובה תקיפא כאלו פגם בכל אבריו. וכן משמע לשון הזוהר שאמר תיובתא דאיהי אתחזיי לחטאה על כל עובדוי. וטעם הדבר נראה, כי בכל העבירות התשובה המעולה שיתקן החוטא אותו החטא עצמו שעשה דבר אשר זדה עליו יתקן... ובזה די לו כי לא נתפשטה העבירה בכל שיעור קומת אדם רק באבר פרטי, ובתקונו הוא מתוקן הכל. אבל הזרע שהוא שורש ומקור כל קומת האדם ומהזרע מתהווה האדם, אף שמתגלה באבר פרטי, דהיינו בשרשו הוא במוח, ואחר כך בירידתו דרך חוט השדרה יוצא לחוץ דרך פי האמה שם נתגלה, מכל מקום הוא כח כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, וכל שיעור קומתו, על כן אף אם עושה תשובה באבר הפרטי הזה ועושה סיגופים ושומר את המקום הזה שלא יפגמו והוא קדוש וטהור, מכל מקום נטמא כל שיעור קומתו, וצריך להמציא תקון לכל שיעור קומתו, הן בסיגופים כאלו היה חוטא בכל אבר ואבר, והן בקדושה יתירה לקדש כל אבר ואבר, ואז ושב ורפא לו... ראשית התשובה היא שיתקן חטא הזה ויעשה סיגופים ואחר כך גדרים וסייגים שלא יהי נכשל לעולם, מכל מקום צריך להוסיף על זה ולעשות תשובה על כל אבריו כאלו חטא בכולם...
אמנם נראה לי לתרץ בענין אחר בכוונת הזהר דלעיל שאמר אין תשובה לעון זה. ותחילה אקדים כי כגון דא אני צריך להודיע שישים האדם על לבו באם חטא ועשה איזה עון כמה פעמים ואחר כך מתחדש ורוצה בתשובה, צריך לידע כמה פעמים עשה העבירה כדי שיעשה התשובה על זו העבירה סך פעמים כסך שעשה העבירה...
והנה נודע שלכל תשובה יש ד' תשובות שסידר הרוקח והאלקי האריז"ל לחטא זה, כי תשובה מועיל לתקן הפגם שפגם למשל בעולם העשיה או היצירה, ואם רצה לתקן ביותר אזי צריך תשובה ביותר וכולי האי ואולי... והיה הדבר נקל אם לא היה עושה החטא הזה רק פעם אחת, אבל בעו"ה מי שהורגל בחטאת נעורים במעשה כעורים ובא לכלל הוצאת זרע לבטלה הן מחמת הרהורים בתאוה או ניאוף בידים ועשה כן הרבה פעמים, והוא צריך לעשות תשובה החמורה הנ"ל סך פעמים כפי פעמים שעשה העבירה, ואז יכלו שנותיו והתשובה לא תכלה על הרוב, וזהו שרמז בזוהר שאין לעון זה תשובה מחמת שהעושה כן הוא מלובש בתאוה הרעה הזו ועושה כמה פעמים בלי ערך כי אין מונע לו כמו שיש לו מונעים בעבירה אחרת הנגרמת על ידי אחר, כגון הבא על הערוה, וגם לפעמים מניח בשביל מורא בני אדם...
והבא לטהר אף כי עשה זו העבירה כמה וכמה פעמים למאות בלי מספר אמצא לו תקנה, כי כבר נודע הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה, אם היה לו מחשבה טובה לעשות כך וכך... ויעיין סדר תשובה של עבירה זו כפי הכתוב ברוקח, וכפי הכתוב בתשובת של האריז"ל הנדפס בסוף קיצור ר"ח. והנה קצב שם תעניתים פ"ד, ויהיה בקי בספר קטן ההוא ובסוד כוונת השמות. וקודם התחלת קבלת התעניתים ילך למקוה לשם קבלת תשובה... והנה ישב במסתרים על הארץ בחליצת מנעלים ועפר על ראשו ושק על בשרו ויבכה במרירות לב לפני השי"ת על אשר נואל ואשר חטא, ובלבו הנשבר יהיה החרטה ויבוש מאד מפני השי"ת, ויאמר בבכי... ועצה טובה היא שיתענה אלו פ"ד יום בששה פעמים דהיינו ג' הפסקות ב' ימים וב' לילות, כי כל הפסקה היא עולה לכ"ז יום, הרי שלש הפסקות פ"א יום...
עוד צריך זה השב לידע ולהיות בקי בר"ח כל פרק שבעה עשר משער הקדושה ושם תמצא התיקונים לתקן העון הזה אשר עבורו נקרא רע, ולהיותו סור מרע ועשה טוב, ולאחוז במדות הטובות ההם המוזכרים שם ולא יזיז ידו מהם... (שער האותיות, ועיין שם עוד)
מצאתי בספר טעמי המצות של הרב רבי מנחם הבבלי סימן פ"ד האריך בעונש המוציא שכבת זרע לבטלה, וכתב שהמוציא זרע לבטלה בשערו אשר סביבו מתעטפים שם כחות הטומאה ומהם נבראים רוחות רעות, ואחרי מיתתו אינם מתפרדים ממנו ומלוים אותו כי הם בניו רחמנא ליצלן, ותיקונו להקיפו עשרה טבולי יום והם יריצוהו אל הבור... הא לכם העתקה מצדוק הדין ומסדר זה הקפות הנהוגות בארץ ישראל... (מסכת פסחים תפלה, וראה שם עוד)
ענין שנהגו להתענות ולעשות תשובה מצאתי בקונטריסים דהאריז"ל סודם ועקרם של תעניות ארבעים יום אלו נתקנו על עון של זרע לבטלה הנקרא שוחטי ילדים וכו'... וזהו סוד שובו בנים שובבים, פירוש אותן הבנים שמסר אל הקליפות בהשחתת זרעו, ואז מתלבשים תוך הקליפות ונעשו שובבים, ועתה שובו בנים השובבים הנזכרים מתוך הקליפות ושובו אל הקדושה... עוד מצאתי במגילת סתרים על ענין הבנים הנ"ל, כתיב ובא לציון גואל, ואמרו רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, גואל ולשבי פשע ראשי תיבות גו"ף, כי המוציא שכבת זרע לבטלה מוסר את בניו ביד החיצונים, וכשישוב בתשובה יחזרו אותן הבנים למקום תוך האוצר הנקרא גוף... כי כל זה הם מעכבים את המשיח, והשב מחזירם למקומם וגורם ובא לציון גואל... (שם הלכות תשובה)
