I often think that most people live based not on their intellect but on their imagination. I was delighted to find this:
רוב בני אדם חיים הם את חייהם הרוחניים, וממילא גם חלק גדול
מהמעשים, ע"פ השפעת הדמיון. והעבודה התרבותית צריכה לעשות לה למטרה, להכניס
בתוך אותו הדמיון כמה שאפשר, ניצוצות שכליים ומוסריים. רק המעולים והגבורים ברוח,
הם מתרוממים לחיות חיים שכליים, וגם הם קשורים הם בטבעם בהרבה שלשלאות במאסר
הדמיון, וצריכים הם להתחשב עמו הרבה.
We can talk about this at length.
