Af Al Pi Sheyismameyah

לגבי הציפייה למשיח, שמעתי מהג"ר משה שפירא זצ"ל, ששאל על הנוסח בסידור של י"ג עיקרים: "אני מאמין בביאת המשיח, ואע"פ שיתמהמה בכל יום אחכה לו". ולכאורה בכל העיקרים היה מקום לומר: 'אני מאמין שהבורא אחד ואע"פ שיכול להיראות שאינו אחד בכל זאת אאמין שהוא אחד'. או: 'אני מאמין שזו התורה לא תהיה מוחלפת ואע"פ שיש הטוענים שתורת משה הוחלפה אאמין שלא תהיה מוחלפת' וכו'. אלא יש כוונה דווקא לגבי ביאת המשיח, שבציפייה אליו מונחת האפשרות שיתמהמה. אני לא מחכה לתאריך כלשהו, לכן זה מצב נמשך של חיי ציפיה. כלומר אנחנו צריכים לחיות את החיים שלנו. החיים של עולם הזה הם העבודה שאנו מצווים בה. כל דבר בהם הוא מצווה. אסור לא להיות מרוכז ונוכח ומרגיש ופועל בחיי העולם הזה בגלל היסטריה שהנה הנה משיח בא.