Says the Mesilas Yesharim in the preface:
הלא אם עייננו על הדבר עיון אמיתי, היינו מוצאים אותו על אמיתו ומטיבים לעצמנו, ומלמדים אותו לאחרים ומטיבים להם גם כן.הוא מה שאמר שלמה (משלי ב ד): אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'.
If we truly examined the matter, we would discover the truth of this thereby benefiting ourselves and teaching it to others to benefit them also. This is what Shlomo said: "If you will seek it as silver and search for it as buried treasure, then you will understand the fear of G-d" (Mishlei 2:4-5).
אינו אומר אז תבין פילוסופיה, אז תבין תכונה, אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אז תבין יראת ה'! הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים. הדי איפוא במה שמלומד לנו מאבותינו ובמה שמפורסם אצל כל בן דעת דרך כלל.
He didn't say "then you will understand philosophy; then you will understand astronomy; then you will understand medicine; then you will understand legal decisions; then you will understand laws" - but rather "then you will understand fear of G-d"! Behold from here, that to understand the fear of G-d one must seek it like silver and search for it like buried treasure. Is it sufficient then what we have been taught by our forefathers and what is familiar to every observant person in a general sense?
או, הנמצא זמן לכל שאר חלקי העיון ולעיון הזה לא יהיה זמן.
Is it conceivable that we find time for all other branches of study but not for this study?
למה לא יקבע אדם לעצמו עתים לפחות להסתכלות הזה אם מוכרח הוא בשארית זמנו לפנות אל עיונים או אל עסקים אחרים.
Why shouldn't a man set aside for himself, at least, fixed times for this study if he is forced, for the rest of his time, to turn to other studies or affairs?
It is not enough to be "frum". To keep Shabbos and kosher, dress the "right" way and send our children to the "right" schools. We must seek out fear of Hashem like gold and silver. The average person spends maybe 60 hours a week plus minus in order to earn a living i.e. make money. How much time do we invest in UNDERSTANDING fear of Hashem?
Continues the Ramchal:
והנה הכתוב אומר (איוב כח, כח): הן יראת ה' היא חכמה, ואמרו רבותינו ז"ל (שבת לא): "הן" אחת, שכן בלשון יוני קורין ל"אחת" הן. הרי שהיראה היא חכמה והיא לבדה חכמה, וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון.
Behold scripture says: "Hen fear of G-d - this is wisdom" (Job 28:28). Our Sages of blessed memory commented (Shab 31b), "'Hen' [hints to] 'one', for in Greek 'one' is designated as 'Hen'". Behold, that fear of G-d is considered wisdom - and this alone is [true] wisdom. And certainly that which does not require investigation cannot be called "wisdom".
אך האמת היא, כי עיון גדול צריך על כל הדברים האלה לדעת אותם באמת ולא על צד הדמיון והסברה הכוזבת, כל שכן לקנות אותם ולהשיגם.
In truth, a great amount of analysis is needed in all of these things if they are to be known in truth, not as imagination and deluded logic. How much more so to acquire them and attain them.
Fear of Hashem is no simple matter. It requires GREAT Chochma.
Says the Rav ztz"l:
יראת ד' היא החכמה היותר עמוקה, מיוסדת על השקפת-העולם היותר פנימית. והיא נותנת את היסוד העמקני לכל מדע וכל תורה, בין בקודש בין בחול. והחול עצמו כשהוא דורש את העמקנות היסודית, הרי הוא מוכרח לבא למסקנא זו, שכל זמן שאין יראת ד' מבססת את המדע הרי הוא כולו רק מרפרף על השטח החיצון של המושגים. שבאמת אינם בכלל חכמה. הן יראת ד' היא חכמה, שכן בלשון יונית קורין לאחת הן.
