By his nephew
א] לפני עשרים ויותר שנים שמעתי ממו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל שלימדו בבחרותו שהוא 'מיחידי הדור ממש'.
ב] מהמשגיח של ישיבת פוניבז' לצעירים, הג"ר יהודה גוטרמן שליט"א, ד' ישלח דברו וירפאהו, שמעתי כי מנהג אחד מן הרמי"ם בישיבה היה שהיה שואל ובוחן את הבחורים על הנלמד תוך כדי השיעור, ולעיתים קרובות היה אחד הבחורים נתפס בקלקלתו כאשר לא הקשיב היטב או לא שלט בחומר. היו כמובן את הבחורים בעלי מידות בלתי מתוקנות ששמחו לאיד, חייכו וכדומה, היו את אלו ששתקו במבוכה וכל כיוצא בזה. אחד המיוחד היה שהיה נראה כאילו אינו נמצא בחדר, רצה כאילו לברוח לגמרי מן המחזה, זה היה הג"ר אשר שליט"א! והפטיר המשגיח, זה סוד ההצלחה.
ג] כתבו מקודם על טהרת העינים, המשגיח הדגיש את טהרת המידות, ובאמת שניהם מקור אחד להם בטהרת וקדושת הנשמה, ומי שמכיר את ר' אשר מקרוב יודע כי גם רחוק הוא בתכלית מתאוות האכילה ושאר עניני הנאות עולם הזה והבליו. יחד עם זאת, הוא מקיים בתכלית ההידור את משפטו הידוע של אבי תנועת המוסר הגרי"ס זי"ע, הגשמיות של השני - הרוחניות שלי. לא אשכח איזו שבת בילדותי, אחת מני רבות שהתארחתי במחיצתו, כל תפילה מתפילות השבת הוא שירך את רגליו לבית כנסת אחר על מנת להנעים לי ולאחי - אורחיו את שהותנו, שיהיה לנו מעניין...
פעם הוא 'גילה' אותי באיזה מקום, וברצוני שהדבר לא יתוודע להוריי, לחשתי באזניו כי הייתי מעוניין שזה לא ידווח. הוא נדהם מהחשד, 'וכי אני אומר בלא שאהיה בטוח שאתה מעונין'?
ד]מעיקרי עבודת ד' שלו זה ה'גוטסקייט' הנדיר שלו, הוא טוב ומטיב, בעיקר לקרוביו ומשפחתו שמבשרו אינו מתעלם, ומשם לסביבתו, וכו', אחד מהם לא נעדר, ומתייחד בדאגה כנה לכל הנצרך. לאחותי שיחי' היה פעם תינוק שסבל קשות ממיחושי מעיים, הוא היה מתקשר כסדר לברר מה קורה כעת וכו'. הוא באופן כללי דואג במסירות לכל עניני הרפואה של אמו שתחי' ולכל צרכיה בצורה מעוררת השתאות, וחרד לכל מוצא פיה. כן להבחל"ח חמותו ע"ה, היה סמוכה ובטוחה בכל עניניה עליו, הוא לסעד ולמשענת בסודיות ובדיסקרטיות מדהימה לכל המשפחה המורחבת - מנער ועד זקן.
ה] ה'שנאת חנם' הנוראה הפושה בשנים האחרונות בקרב המחנה פנימה נוגעת מאוד ללבו הטהור, וכבר נפל למשכב בעטיה של רדיפה מסוימת לאי מי מבני משפחתו. הוא כמובן מאליו לא מתערב בעצם חילוקי הדעות, ומתבטא לעתים קרובות: זה הכל 'הסתר פנים' ונסיונות גדולים, משיח צייט'ן, קשה להבין את מה שקורה פה, 'והמשכיל בעת ההיא ידום'... בנוסף, פעמים רבות התקשר לנרדפים לעודדם ולתומכם, ואף לבקש מהם ברכה בפרוס ימי הדין והרחמים.
ו] אבל עיקר העיקרים, כמובן, זה 'תורה'. על השיעורים כבר הורחב בכתבה הנ"ל, שהיא באופן יחסי תואמת את המציאות. מה שבכל זאת לא נכתב, זה על ההתמדה וה'ליגט אין לערנען' מנעוריו ועד עתה, בלי שום הפסקים והיסח הדעת של בין הזמנים וכד'. זכורני שבעבר היה מגיף תריסים ויושב בדד בביתו בבין הזמנים (בני משפחתו המצומצמת שהו בנופש), ומעלה על הכתב בבהירות ובתמציתיות בכתב ידו הנאה והמסודר, שיעור אחר שיעור... מן הזכרון.
משנתו קב ונקי, ובאופן כללי, הנקיות על כל ענפיה היא בעצם תמצית משנתו: בתורה - נקיות ובהירות הסברא, בלי בלבולים ופיתולים, הגדרות חדות וברורות. דקדוק ב'נקיות' כמצרף כסף בלשונם הזהב של הראשונים, כמורשתם הנאמנה של חותנו הגאון הנורא ר' נחום זי"ע, ועמו בדומה לו אביו זקני זצ"ל, שהיה במשך כמה שנים תלמיד חבר להגרנ"פ זצ"ל.
בתפילה - עומד ומתחטא לפני קונו, את מילות התפילה בלי תוספת ומגרעת, כתינוק בן יומו, מתוך הסידור, כמונה מעות. מפליא לראותו בתנוחה קבועה: גופו מכופף, רכון קדימה, מגביה את הסידור הגדול למול עיניו, ושקוע כל כולו בעבודת התפילה, במנחת ערבו של יום רגיל כמו נעילה של יום הכיפורים.
ובכלל, נקיות בכל המובנים, בהנהגה עם הבריות - בפשיטות ובתום לבב, נקיות בכל עניני ממון, נקיות בבריחה מכל שררה והתנשאות וסלידה מגרגיר 'הנאה' כל שהיא מכבוד, נקיות בבגדיו מכל רבב ושמנונית, הכל על מקומו מסודר באופן נאות.
ואף גם זאת, מדה מיוחדת של נקיות נמצאת בו, נקיות מכל אבק ועפרורית של 'מלומדה', 'בכל יום כחדשים' ממש, בפרישקייט, ברעננות, בחיות, וב'כל עצמותי תאמרנה'.
בקולו הנעים מושך לבבות ולוקח נפשות כולם, 'כל אחד נדמה לו כאומתו', מהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, ממציא לו את 'עצמו' בהכנעה פשטנית וטבעית, ברוח נמוכה, בזיותניות ובמאור פנים.
הכל קרוביו, הכל מעריציו. חפצי קרבתו, דורשי פניו. מגדולי ירושלים ונקיי הדעת שבה, דוג' הגאון הנלבב ר' חיים ברים זצ"ל ויבלחט"א ר' אהרן יוס'ל בריזל שליט"א הקרלינאי, ועד ילדי חמד צמאי תשומת הלב וההתענינות הכנה.
התארכו הדברים, 'כי מדי דברי בו - זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו'. הן מחד גיסא, באמת כמה משובח ומפואר הוא אדם זה, 'מבחר המין האנושי' לפי ערך דורינו, איש חמודות, גבר שבגוברין!! ומאידך גיסא, לית דין בר נש, הרב הדומה למלאך ד', 'מתהלך בין אנשים ונשמתו בגבהי מרומים'...
