פרשת כי-תשא:
הפעם הראשונה תמיד הכי עוצמתית. ההתלהבות שבתחילה אין שני לה, אבל סופה לדעוך ולהתקרר, ושתשלוט בה עינו הרעה של ראשית גויים עמלק.
לכך נשברו לוחות ראשונים - בשביל שניתנו בפרהסיה; לא עמדו ישראל במתח הרוחני, וחטאו בעגל. באו לוחות שניים וניתנו בצנעה, משה לבדו ניגש "ואיש לא יעלה עמך".
כך בית ראשון, שהשראת השכינה היתה גלויה בו - חרב. באה גלות פרס, ומהם ליקטה אסתר הצנועה את מידת הצניעות, וניצחה להמן. אז נזרקו יסודותיו של בית שני, שהתגלתה בו השכינה בצנעה, בטבע.
זה סודו של יין הפורים, שמתוך עמל עצמי בהכנה, בדריכת הענבים - יוצא ומתגלה הסוד הפנימי. אז מתעלים למדרגה שקודם החטא, ומתוך הצניעות שוב בוקעת הפרהסיה; ובכוחה של עבודת הפורים - לדבק שברי לוחות.
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-
שבת שלום!
