ראה בספר "החינוך" מצווה רל"ב, לעניין לאו "לפני עיוור לא תתן מכשול", דסובר כי לאו זה הוא שלא להכשיל את בני ישראל לתת להם עצה רעה.
עוד כתב החינוך שאיסור "לפני עיוור" כולל גם לא להכשיל חבירו בעבירה.
וראה ב"מנחת חינוך" במקום שמסיק כי דין זה המיוחד ל"בני ישראל" כמודגש בספר החינוך, אמרינן רק לגבי איסור הכשלה של עצה רעה.
ברם, איסור של "לפני עיוור" שלא להכשיל בעבירה שייך אף בבני נח.
המנחת חינוך מוכיח זאת מגמרא מפורשת במסכת ע"ז דף ו' ע"א לפיה אסור לאדם להושיט "אבר מן החי" לבן נח משום לאו של "לפני עוור לא תתן מכשול".
ויקשה לשיטת החינוך, מאי שנא:
בין: המכשיל בן נח בעיצה רעה דנקטינן כי לא עבר על לאו של לפני עיוור.
לבין: המכשיל בן נח בעבירה דנקטינן כי עבר על לאו של "לפני עיוור".
