רבי אברהם אבן עזרא (דברים כא, ז, הובא ברמב"ן פס' ה'): 'השם צוה (לעשות עגלה ערופה) על העיר הקרובה, כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן שיהרג אדם קרוב מהם, ומחשבות ה' עמקו וגבהו לאין קץ אצלנו'.
לכאורה היה די לראב"ע לכתוב 'ומחשבות ה' עמקו וגבהו לאין קץ', ומדוע הוסיף: 'אצלנו'? ונראה שביאורו כביאור הכתוב בתהלים (צב, ו-ז): 'מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבתיך, איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת'. דצ"ע דמה הרבותא בכך שאיש בער לא ידע וכסיל לא יבין את גדלות מעשי ה', ומדוע לא אמר שאפילו החכם מכל
אדם לא יבין את גדלות מעשי ה'. אלא כוונת הכתוב שאיש בער וכסיל אינם מבינים את העובדה שאי אפשר כלל להבין את מידת גדלות ה'.
אדם לא יבין את גדלות מעשי ה'. אלא כוונת הכתוב שאיש בער וכסיל אינם מבינים את העובדה שאי אפשר כלל להבין את מידת גדלות ה'.
לכך גם נתכוון ראב"ע, שמחשבות ה' עמקו וגבהו - אצלנו, שמקוצר שכלנו בהיותנו בני אדם אף איננו מבינים שמחשבות ה' עמקו וגבהו. יש הרבה קושיות, כגון למה היתה השואה וכדומה. חותני אמר לאפיקורסים
שמי שלומד ספר, יקרא את כולו ואז יראה שגם הקושיות שהתעוררו בתחילת הסיפור יתורצו על ידי המחבר בסוף. כן בביאת גואל צדק יתורצו כל הקושיות.
