התקדמות בעולם התורה

From an on line forum:

במשפחתי ישנו א' ששנה ופירש, כיום הוא פרופ' ברפואה, [באירועים משפחתיים הוא חובש כיפה, אך אינני יודע אם זה קבוע, ומהי רמתו הרוחנית], ולאחרונה במפגש משפחתי, התחיל לשאלני שבאלקטרוניקה ורפואה היתה התקדמות גדולה במשך ה-30 שנה האחרונות, אך אברכי הכוללים נשארו באותו מקום ולא ניכר שם שום התקדמות.

מה יש להשיב לו, שיבין לפי דרגתו הנמוכה?

סנהדרין (צט סע"ב)

אפיקורוס כגון מאן. אמר רב יוסף כגון הני דאמרי "מאי אהנו לן רבנן", לדידהו קרו, לדידהו תנו. אמר ליה אביי האי מגלה פנים בתורה נמי הוא, דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. וכו'. רבא אמר כגון הני דבי בנימין אסיא, דאמרי מאי אהני לן רבנן, מעולם לא שרו לן עורבא, ולא אסרו לן יונה.

פירש רש"י

מאי אהני לן - והם אינן יודעין שעולם מתקיים עליהם.

מגלה פנים בתורה הוא - שכופר במה שכתוב בתורה.

אם לא בריתי יומם ולילה וגו' - שמהנין לעולם ומקיימין [אותו], והוא אומר דלא מהני מידי.

לא שרו לן עורבא - לא אמרו לנו שום חידוש שלא מצינו בתורה (דשרינן עורבא).

[דקא שרינא לכו עורבא] - שהיתר זה אינו מצוי בתורה אלא סופרים אמרוהו.

לא היתה התקדמות? היתה, ועוד איך היתה. אני לא מדבר על המצב של עולם הישיבות שהיום כל בחור לומד בישיבה וכל אחד ממשיך לפחות בהתחלה הכולל, הרמה והמעמד של בני הישיבות ועוד. אבל כל אחד לגופו, היום כמעט כל אברך יש לו מושגים רחבים בכל חלקי שו''ע, גם באבה''ע ובחו''מ, מה שפעם היה נחלתם של בודדים שהתמסרו לזה. יהיו שיגידו שזו תוצאה של ספרי הקיצורים למיניהם, ושל גמרות המתיבתא עם כל מה שזה כולל, או המראי מקומות המורחבים והמבוארים, תכל'ס, המציאות היא שהאברכים יודעים המון, והרבה גם מתעסקים עם החומש והנו''כ, עם התנ''ך והמדרשים, גם המוסר נטחן לעומק, פוק וראה חנויות הספרים שאין כמעט נושא שלא נטחן עד דק, מה שפעם לא היה.

נקודת המוצא כלל לא מתחילה.

נניח ש'התקדמות' פירושה לעשות את אותו הדבר בצורה טובה יותר.

ההתקדמות ברפואה היא שהרפואה נהיתה טובה יותר.

התקדמות בלימוד התורה, אינה שהתורה נהיתה טובה יותר, כי היא לא יכולה להיו לתת טובה יותר.

מקסימום שאנחנו משיגים יותר את התורה, ולצערנו גם זה מבחינות מסוימות יש התקדמות ומבחינות אחרות לא.

ההתקדמות בלימוד התורה היא שכל אברך שלומד מתקדם בכך שהוא יודע יותר בעומק וברוחב, אפשר גם לומר שכל עם ישראל מתקדם כשיש בו יותר אברכים שיודעים ש"ס למשל.

חושבני שכל מי שקצת מצוי בעולם הישיבות יודע שיש התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, מה שפעם היה ר' שמואל מחדש היום כל בחור בישיבה קטנה מתחיל משם, עולם העמקות וההבנה השתנה לבלי הכר, כל צורב מתחיל יודע את כל החקירות והלומדות שואל שאלות שמעולם לא שאלו וכו'...

נראה יותר שמעניין את הרחוקים האם החדשנות הגיעה לבית המדרש, אחד מהדגלים של החדשנות זה ההנגשה ופישוט תהליכים

אפשר להראות לו כמה היום התורה נגישה לכל לומד כמה דוגמאות

א. עוז והדר שטונשטין גמרות מבוארות

ב. כל נושא ההדרת ספרים ישנים בדורנו שזה מהפך עצום (הן בבחינה של נוחות הלימוד והן מבחינת עבודת ההגה וההשוואה).

ג. אוצר החכמה על כל מעלותיו (ובכלל זה הפורום שבו כל דורש מוצא מענה לכל שאלה מכל תחומי הקשת)

ד. פרוייקטים תורניים שונים בתוך עולם התורה דרשו, עיון ההלכה, ועוד

ה. ספרי הלכה עם ירידה לפרקטיקה ברמה הפרטנית ביותר.

ו. פרוייקט השו''ת ז''א האפשרות לערוך מאמר תורני או ספר תוך קיצור תהליכים שונים של חיפוש, השגת מידע, הקלדה

my favorite response:

אם אתם נפגשים רק בשמחות,

אתה באמת חושב שהוא שואל בשביל לקבל תשובה?

אפשר לתת תשובה רצינית בין הבורקס לטחינה?

הרב נוירגשל לא מתראיין לעולם לתכניות בתקשורת מהסיבה הנ"ל

יהדות היא עסק רציני,

ואינה תכנית ראיליטי, שנידונה להצלחה לפי כמות מחיאות הכפיים.

איך אפשר לשכנע אנשים כשאתה מוגבל בדקות? ודבריך בטלים ברוב של פרסומת לפני ואחרי.

אם אתה סבור שיש מה להשפיע עליו, האופן המומלץ ביותר הוא לשלוח לו מייל [בהתחלה כתבתי "מכתב" אבל נזכרתי שהיום אנשים לא יודעים מה זה] ששמעת את השאלה שלו והיא באמת שאלה יפה, וכו' [אם כי כמדומני שהוא עצמו לא התכוון לשאלה, ואתה סתם לוקח את זה ברצינות].

אני רגיל בשיטה שאני קורא לה שיטת התוצאות, דהיינו, בוא נניח את הויכוח בצד ונתמקד בתוצאות בשטח של השיטה אליה אני משתייך, זה חוסך הרבה!
אתה טוען שהחרדים הם.... בוא ונשווה את הקהלים ונראה את הציבור החרדי עם כל בעיותיו השונות טוב לאין ערוך מכל ציבור אחר.
וזה סתימת פה טובה בפרט בין טחינה לבורקס כמו שנאמר פה.
זה שיש ציבור אברכים עצום - שזה הולך וגדל עוד ועוד זה עצמו הצלחה גדולה ועל זה הדרך.


ימחלו לי הכותבים הנכבדים

אני פשוט לא מבין אתכם,
אתם דנים בכזה רצינות כאילו שהפרופסור הנכבד באמת שואל?
וכי אם תבהירו לו את התפתחות העיון התלמודי בהבדלי הגישות
שבין ר' שמואל לבין ר' נחום שבשנים האחרונות כבש מעמד שוה לר' שמואל כמעט
שזו התפתחות מרטיטה ופורצת דרך במונחים ישיבתיים
וכי בעיניו זו התפתחות?
הלא זו הבערות במלא בערותה בעיניו.


ואם היו לי את ליבו הטהור של הגרממ"ש ואת עטו של י. ב פרידמן
הרי שהדברים היו נכתבים בהרבה יותר דרמטיות,

אבל זה בפירוש כך.
אם עשרות בשנים מאז תקומת עולם התורה בארץ ישראל,
שכידוע רוב ראשי הישיבות הינם תלמידי ר' שמואל,
ושמועותיו ויסודותיו נטועים בהיכלי התורה וכן צורת הלימוד,

ואילו ר' נחום שהיה חולה בשנות חייו האחרונות ותורתו כמעט ונשתכחה
עד שקמו לו גואלים בזכות ספריו המעולים שבהחלט כובשים לאט לאט,
ובכל מסכת ספריו מתחילים להיות בלויים באופן נפלא המצריכים כריכה,
ואף שאת היסודות שקיבלנו מר' שמואל ישארו לעד,
אבל צורת הלימוד והדיוק מכל מילה ברש"י,
והבנת הדברים באופן המיוחד לר' נחום,
זה בהחלט פריצת דרך דרמטית שאין לה משל,

ואנחנו עוד נושאים ונותנים במלא הרצינות .....
אם אותו פרו' היה יודע שבזה אנו דנים היה צוחק כל הדרך אל המעבדה....
הוא מתכוון לדבר אחד ואין בלתו
אתם פ ר ז י ט י ם
וכל עוד זו הגישה אין מה לעשות.