Thursday, September 15, 2016

Rebbe Tzadok: Can Illicit Desire Be a Good Thing?

Some people [most? all?] desire things that they would be absolutely ashamed if others knew about it. They often think that they are rotten people because of these desires. But the truth is that their ultimate greatness is rooted in these desires. Tzadikim also have great tyvos but they are able to control themselves. After passing the test they look back and see what an awesome test it was. [Note: One must not bring the desires upon himself in order to overcome them. We are talking about what the attitude is after he has them].

מי שיש לו תשוקה גדולה לתאוות הגוף אל יתעצב בזה לחשוב כמה פגום הוא שיש לו תשוקה כל כך, כי אדרבא הוא כלי מוכן לתוקף אהבת ותשוקת דרישת האמת...... ועל זה אמרו דלעתיד לבא צדיקים נדמה להם יצר הרע כהר ורשעים כחוט השערה, ואינו שקר רק שניהם אמת, כי לאלו תשוקתם ותאותם עצומה ביותר. [צדקת הצדיק עמ' י"ב]

Tyva displaces the fear of Hashem that a person has. The gemara says that a Baal Keri is not allowed to learn Torah because he lacks the requisite awe and fear. A great antidote is going to mikva. Mikva combines love and fear. Love because water is chesed and symbolizes Hashem's love for us. It brings fear because the person is refrains from fulfilling his desires when a mikva is not readily available. 



על ידי התאוה מסתלקת היראה, וכמ"ש בטבילת בעל קרי בברכות (כ"ב) משום דדברי תורה צריך באימה ביראה וכו', והתיקון לזה טבילה במים שרומזים למדת החסד ואהבת השי"ת, שבאמת מהו תאותן של ישראל הקב"ה, כי התאוה והאהבה הם היפוך היראה כי הם ב' הפכים רק בעבודת השי"ת הם מתייחדים, ועל זה רומז בטבילה, כי כל הכונה שבלב שיוצאת לפועל במעשה היא מתחזקת, והמעשה במים שמקנחים באמת הלכלוך גם כן ושומר מצות חכמים לטבול, וכמ"ש (שם) גדר גדול וכו' ריקה וכו', שזה גידר בפני התאות שעוצר תאותו כשאין לו מים לטבול, ונמצא תאותו רק כרצון השי"ת, ואז הוא אחד עם היראה... (שם שם קצב, עמוד עב)
3 tyvos - 3 exiles


...אבל בתאוה יש דרך כלל ג' מינים, תאות ממון ואסיפת הרכוש, וכפי הנראה זהו קליפת בבל, ותאות התענוגים באכילה וניאוף זהו קליפת פרס, ותאות הכבוד ושררה הוא קליפת יון. ואף שכל האומות כלולים בכל מיני רע וכולם שקועים בכל, מכל מקום יש לכל אומה ענין שמושרשת בו ושם שקוע יותר...

וקאמר שם הנה דמשכי מלכותייהו עד משיח, כי ב' שרשי כחות הרע האלו לא יכלו לגמרי עד שיבוער רוח הטומאה מן הארץ, ושורש יצר התאוה הוא בתענוגים, שהוא טומאת פרס, ועל כן הגוון שלהם היו צנועים באכילתם ובדרך ארץ, והצניעות מורה הגדרה בתאוה, והתוך ופנימיות הוא גנותן רק על ידי זה יש בהתגלות קצת שבח למראית העין, ועל זה אמר ר' גמליאל אוהב אני וכו' שבדיבור זה רצה לקלוט אותו הניצוץ קדושה ולהוציא בלעם מפיהם, שהוא על ידי האהבה וההתחברות לאותו ניצוץ קדושה שבהם, וכשיוחזר הוא למקומו ישארו הם מקודשים ומזומנים לגיהנם... (חלק ב ישראל קדושים עמוד קיד)