הרה"ק בעל מאור עינים היה מפורסם במידת טובו
וחסדו, והיה רך לבב מאד, ומסר נפשו לעזור לכל מי
שדרך על מפתן ביתו, בלי לדקדק אם הוא עני הגון או
לא. עד כדי כך שפעם כאשר נפגש עם הרה"ק ר'
ברוך'ל ממעזיבוז, אמר לו ר' ברוך'ל בזה"ל: דער וועלט
זאגט אז איר זענט דער וויכער און אונז זעמער דער
שטרענגער. פעם אחת בא איש אחד אל המאור עינים
במרמה וסיפר לו כאילו מצבו דחוק מאד ומשיא את
בנו ואין לופרוטה לפורטה, הרה"ק שמע אותו ונתן לו
מטבע של חמישים רובל, שהי סכום גדול מאד. אמנם
באי ביתו הכירו ברמאותו, ולכן עקבו אחריו וראו כי
בצאתו מבית הרה"ק פנה לבית מזיגה וקנה משקה
והיה מתהולל ומשתכר, חרה אפם מאד על כך
והמתינו עליו מבחוץ, וחטפו ממנו כארבעים וחמשה
רובל הנשארים, והביאום בחזרה להמאור עינים,
וסיפרו לו כי הצליחו להוציאם מן האיש ההוא, כי
ראוהו מבלה המעות לשכרות ולהוללות. כאשר שמע
זאת הרה"ק נבהל, ואמר למה עשיתם הדבר הזה,
ולמה תצערו אותי במעשים כאלו, הלא בשמים
מכריזים עלי כי "הרבי מטשערנאביל טוב ומטיב
לרעים ולטובים" האם רצונכם לבטל הכרוז הזה מעלי? וצוה לרדוף אחריו מיד ולהחזיר לו כל המעות
במילואן.