הדבר לא התחיל בבעיות דתיות אלא בפוליטיות דווקא. זה התחיל כאשר החליטה לקחת שילומים מגרמניה וכששאלו כיצד בכלל ייתכן לבקש כופר נפש מאומה שהשמידה שליש מעמנו וניפצה את עוללינו וילדינו אל הקיר, ענה בן גוריון שהוא יכול ויכול שכן צרכי המדינה תובעים זאת והמדינה היא למעלה מכול. אנו שתקנו כי אם הקואליציה דרשה זאת מאתנו הרי הדבר מוחלט ואם אין זה אולי לרצון אותם ששת המיליונים שהם היו זכאים לפסוק בנידון ואינם עוד מה בכך למדינה הכל מותר, היא זקוקה לכסף ולכן רשאית לקבל אותו גם מגרמניה. אבל הוסיפו לא תהיה הכרה בה ולא קשר דיפלומאטי אתה והנה כעת מבקשים גם קשר דיפלומאטי בן גוריון הצטלם עם אדנאואר והקנצלר התפאר שהעם היהודי כבר מחל לעמו על כל פשעיו וראיה לכך שהוא לחץ ידיים עם ראש ממשלת ישראל.
[הגריד"ס "אוזר ישראל בגבורה"]
