חלק תשיעי
סימן רטז
מע"כ הב' המופלא ומופלג וכו' שמואל הכהן קאהן הי"ו.
מה ששאל אם יש לתקן תקנות לבעלי עבירה כיון שהם בעצמן אינם מקפידין ויש לחוש שע"י התקנות יתפקרו יותר או דנימא דעכ"פ מוטב לתקן תקנות שלא ירדו לפני התיבה וכיוצא בהם ולא נחוש שיצאו לתרבות רעה אף שהם כופרים בתורה ועוקרים התורה שייך בהו שמאל דוחה וימין מקרבת כגמ' סוטה מ"ז. הנה לא דקדק כאן בלשונו שכתב שהם כופרים בתורה ועוקרים אותה ח"ו וכתב דאם נתקן תקנות נגדם יצאו לתרבות רעה ואם הם כופרים בתורה ח"ו ועוברים עליה א"כ במה יצאו עוד לתרבות רעה הלא כבר יצאו מדעת ואם כוונתו על אותן העוברים בדרבנן כמו שהביא לעיל העובר על דת יהדות דקיי"ל מותר לקרותם עבריינים כמ"ש חז"ל העובר אדרבנן מותר לקרותו עבריין עיין שבת דף מ' ע"א אמר רבא האי מאן דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא מ"מ הרי אסור לקרותו כופר בתורה ובעונ"ה ההמון רובם מזלזלים במילי דרבנן כמבואר בה"ה. אמנם לעיקר הדבר בתיקון תקנות לרשעים שעי"ז יש לחוש שיתפקרו ביותר איני רוצה להאריך בזה כי דבר זה לגדולי הדור נאמרה בשעה שירצו לתקן איזה תקנה מתקבצים למקום אחד ומתיעצים זה עם זה כדת מה לעשות ואין זה ענין לבחורים צעירי הצאן לפלפל בזה מ"מ אכתוב לו מקור הדברים.
בפסקי מהרא"י סי' קל"ח הביאו הרמ"א יו"ד סי' של"ד ס"ג כתב ומנדין למי שהוא חייב נדוי ואפילו יש לחוש שע"י כן יצא לתרבות רעה אין לחוש בכך ע"כ והט"ז האריך והרבה בראיות מתלמוד ערוך קידושין כ' בנמכר לע"ז לשמשה אמרה תורה דמצוה לגאלו משום דאין לדחות אבן אחר הנופל וכן הביא בשם מהר"י מינץ בתשובה סי' ה' והעלה דאין לעשות מעשה במקום שיש חשש שיצאו לתרבות רעה אמנם בנקה"כ חלק עליו דכיון דדין ב"ד הוא שמנדין אותו אין לחוש דאל"כ בטלה דין ישראל ע"ש ומיהו משמע דבמקום דאינו דין ב"ד גם הוא מודה דאין לעשות דבר שע"י יתפרצו יותר. אמנם הרדב"ז בתשובה אחת אינני זוכר כרגע מקומה כתב להדיא דאין לנו לחוש להם וכן מצינו לרבותינו ז"ל שהרחיקו הרשעים מהם ולא חששו לה וכן היה עם הצדוקים והבייתוסים והקראים וכן עשו רבותינו מלפנים עם הרעפארמער שנמנו עליהם והוציאום מן הכלל ועיין תשובת רשב"ץ ח"ב סי' מ"ז ושמש צדקה סי' מ"ח ובשו"ת ח"ס יו"ד סי' שכ"ב האריך הרבה להחזיק פסק הרמ"א אמנם העלה דבר חדש דדוקא במקום שיש לחוש לו לעצמו אבל במקום שיש לחוש שיצא לתרבות רעה ויקח גם הבנים עמו ויטמעו בין העכו"ם מאן לימא לן שלא נחוש על בניו שיהיו צדיקים ואיך נגרשם מלהסתפח בנחלת ה' והאריך הרבה וסיים בצ"ע ומתון למעשה ע"ש אלא דמינה יש ללמוד דהיכא דממילא לא יגדל בניו לתורה דידעינן ביה דרשע הוא א"כ אין לחוש עוד גם בשביל זה ודבר זה קשה מאד לאמרו דמאן נימא לן.
ובתשובה אחת הבאתי מדברי הזוהר פ' וירא אסור לו לאדם שיתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם שאלמלא סלקו הקב"ה לתרח מן העולם כשהיה עובד ע"ז לא בא אברהם אבינו לעולם ושבטי ישראל לא היו והמלך דוד ומלך המשיח והתורה לא נתנה וכל אותם הצדיקים והחסידים והנביאים לא היו בעולם ועיין תוס' ע"ז דף ד' ע"ב ועיין עוד חזו"א חו"מ סי' י"ג אות ט"ז בזמן הזה שנשכחה האמונה מדלת העם עלינו להחזירם למוטב בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת עכל"ק.
אמנם לאידך גיסא הרי אנו מתפללין בכל יום ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וצ"ל דדוקא ברשעים שלא יצאו מהם בנים כשרים הוא דיש להתפלל עליהם שימותו ומותר להדיחם וכמו שמצינו במשה וירא כי אין איש ודרשו ז"ל שראה שאין סופו לצאת ממנו שום צדיק ובגמ' סוטה מ"ו ע"ב אילמלא ליווהו אנשי יריחו לאלישע לא גירה דובים לתינוקות וכו' ויראם ויקללם בשם ה' מה ראה רבי יוחנן אמר ראה שלא היתה בהם לחלוחית של מצוה לא בם ולא בזרעם עד סוף כל הדורות ע"ש מבואר דאילו היה רואה בם לחלוחית או בזרעם לא היה מקללם וע"כ דחיישינן דילמא נפיק מיניה זרעא מעליא ויש בזה אריכות דברים מה שאין הזמן גרמא.
ולדידן עכ"פ דא הוא מחלוקת הפוסקים אי חיישינן שמא יתפקרו טפי או לא והכלל בזה דאין לעשות מזה כלל לכל דבר אלא כל דבר ודבר צריך מתינות גדולה וישוב הדעת גמור מגדולי הדור לתקן תקנות מה שע"י יוכל לצמוח ח"ו קלקול לאחרים אלא דכל זה לתקן להם תקנות אבל פשוט דכל בי כנישתא יכולים לתקן לעצמן תקנות כפי רצונם הטוב לטובת תורתנו הקדושה וכל מי שרוצה לצרף עליהם לא יקבלוהו אם לא שיכנס עמהם בתקנות אלו ואין זה ענין לדחות אבן אחר הנופל שהרי יכול הוא לילך לביהכ"נ אחרת אם ירצה מ"מ כאשר כתבתי לעיל שלא ברצוני להאריך בזה מה שהוא רק לגדולי הדור לברר בכל ענין וענין כפי מה שהוא.
ובזה הנני לברכו בברכת צלח ורכב המברכו בברכת התורה ולומדיה בלב ונפש
מנשה הקטן
