The beginning of all human recognition is, according to the Rav ztz"l, in the imagination - דמיון. Our rational mind - שכל, is just a small student that explains just a bit of the light of life that is in the treasure chest of our rich imagination.
Since this is so, it is hard to distinguish between our rational mind and imagination.
" ...אין הדמיון והשכל מחולקים זה מזה חילוק חטיבי, כי אם חילוק דרגאי. ישנן מדרגות שהדמיון הולך ומתברר, ובא בחלקיו לידי זיכוך, עד שהוא נכנס לגבול השכל, והשכל לפעמים יורד הוא בחלקיו, ומתכנס לגבול הדמיון" (קובץ א', ריג)
Sometimes, the דמיון can be beneath the שכל and sometimes above the שכל. Not because of its independent value but because it is a receptacle to Divine light.
"...בידוע הוא שגם כל ציורי הדמיון הנם באמת ציורי שכל, אלא שהם כדמות גרעינין שלא נגמרו עדיין בגידולם" (קובץ א', קעז)
But if one allows the imagination to be activated without the influence of the intellect it is dangerous and can lead to sin, fear and sadness.
"ישנה צורה מיוחדת שהדמיון מתלבש בה כשהשכל פועל עליו. ואותה הצורה היא קדושה, ומבסמת את האדם מכל טומאותיו. וכל זמן שהצורה הזאת מתטשטשת, והדמיון מצטייר על פי חק שלו בעצמו, בלא השפעת השכל עליו, אז הוא המקור היותר נרפש לכל תקלה ולכל חטא ועון..." (קובץ א', נט)
"כל מחשבה שאינה נגמרת, היא מצטיירת בכח דמיונות וע"פ רוב היא מעוררת פחד ועצב." (מדבר שור, סו)
[Sources from Dr. Baruch Kahana "אורות הנפש"]
