The Rambam writes [Melchaim 1/4]:
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך:
A king should not be appointed from converts to Judaism. This applies even if the convert's ancestors had been Jewish for many generations, unless his mother is a native-born Jew, as Devarim 17:15 states: 'You may not appoint a foreigner who is not one of your brethren.'
This does not apply to the monarchy alone, but to all positions of authority within Israel. A convert may not serve as an army commander, a leader of fifty, or as a leader of ten. He may not even supervise the allocation of water from a stream to various fields.
Needless to say, a judge or a nasi should only be a native-born Israelite, as it is stated (ibid.): 'Appoint a king over you from among your brethren.' This implies that all appointments must only be 'from your brethren.
The Rambam and Rashi agree that it is enough for the king's mother to be Jewish
The Rambam says like Rashi in Sotah 41b that even in order to be king it is enough that his mother be Jewish. Because of this they told Agrippas in the Mishna "you are our brother" since his mother was Jewish and the reason they were obligated to be punished with destruction [כלייה] was because he wasn't fitting to be king as an eved and it was זילא מילתא - disgraceful. So to say "you are our brother" and thus fitting to be king was חונופה - flattery.
Many Rishonim say that both parents of a king must be Jewish - How can Rashi say that the Jews were obligated to be destroyed for חנופה alone?
However Tosfos in Sotah [there] and other Rishonim hold that it is only enough for the mother to be Jewish for other appointments but in order to be king both the mother and father have to be Jewish. Also, Tosfos in Yevamos [45b] comment that the opinion of Rashi that the Jews were obligated to be punished because of חנופה is difficult to digest. Such a severe punishment for a seemingly relatively minor infraction?!
So how are we to understand Rashi?
The Rashba and Ritva attribute to Rashi the opinion that both of the king's parents must be Jewish when Rashi says that only the mother must be Jewish
The Rashba [Yevamos 102a] wrote that if one's mother is Jewish that is enough to be a judge. And the same applies to all appointments. The reason that they were חייב כלייה in the time of of Agrippas even though Rashi says that his mother was Jewish is because a king is different insofar as we require that BOTH of his parents be Jewish. He explains this according to the opinion of Rashi. The Birkei Yosef wonders about this because RASHI HIMSELF says otherwise in Sotah. He says that his mother was Jewish and that was enough but the issue was that he was an עבד and זילא מילתא, so by saying that "you are our brother" they transgressed חנופה. So how can the Rashba explain Rashi to be saying [that both of a king's parents must be Jewish] what Rashi didn't say? The Ritva does the same thing that the Rashba did. He attributes to Rashi the opinion that a king must have both a Jewish MOTHER AND FATHER while Rashi says that it is enough for the mother to be Jewish. HUUUUUGE problem.
A llllooooottttttt moooree to say!!:-)
הנה מבואר דעת הרמב"ם כמוש"כ רש"י בסוטה דף מא: דגם למלכות סגי באמו מישראל, ומש"ה אמרו לאגריפס במשנה שם, אחינו אתה, כיון שהיתה אמו מישראל, ומה שנתחייבו ע"ז כלי' הוא משום דאין ראוי למלכות, דעבד היה וזילא מילתא, אכן דעת תוס' בסוטה שם, וכן הרמב"ן ביבמות דף מה: והרשב"א ביבמות דף קב. ובריטב"א ביבמות מה: וקב. ובר"ן סנהדרין דף לו: ומאירי שם, דהא דאמרינן ביבמות דף מה: כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינן בי', אינו אלא לשאר שררות ומינויין, אבל למלכות בעי אביו ואמו מישראל, עיי"ש, ומש"כ רש"י בסוטה שם דנתחייבו כלי' משום דזילא מילתא, תמהו התוס' שם וביבמות דף מה: דתמוה שיתחייבו כלי' על חנופה מועטת, ואמנם ברמב"ם בפיה"מ בסוטה שם מבואר שלא היתה אמו מישראל, וכן כתבו תוס' ביבמות דף מה: בד"ה כיון דאמו עיי"ש, אבל שיטת רש"י תמוה טובא כקושית תוס'.
ועיין רשב"א יבמות דף קב. כ' עמש"כ שם דבאמו מישראל דן אפי' ישראל. וכן דכשר לשאר כל המינויים, דמה שנתחייבו כלי' באגריפס אע"פ שפירש"י שהיתה אמו מישראל, דשאני מלך מדיני נפשות ושאר משימות, דבעינן שיהי' מיוחס לגמרי שיהיו אביו ואמו מישראל, עיי"ש דכן הוא לפי דברי רש"י, וכבר תמה ע"ז בברכי יוסף לחו"מ סי' ז' שהוא נגד דברי רש"י עצמו בסוטה שם דאגריפס בכלל אחינו הוא, ונתחייבו כלי' רק משום דזילא מילתא, וכן מפורש ברש"י ב"ק דף פח. בד"ה תיקשי לך גר וכו', דגר פסול למלכות אלא א"כ אמו מישראל, עיי"ש ומבואר דבאמו מישראל סגי, ואיך כתב הרשב"א דגם לדעת רש"י מלכות שאני ובעי בה אביו ואמו מישראל, עיי"ש הניח בתימה, וכ"ז צ"ע ג"כ בדברי הריטב"א ביבמות שם שכ' דמלך בעי אביו ואמו מישראל כדמוכח בסוטה בעובדא דאגריפס וכדפירש"י ז"ל התם, והרי להדיא פירש שם רש"י לא כן, אלא דגם למלכות סגי באמו מישראל, וכ"ז תמוה מאד.
[ספר באר מרים]
