לזכות אבי מורי ואמי מורתי שיחיו
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא מעשה זה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר ארור שכב עם אשת אביו ויבא חטא זה לידו
החטאים, שהם [עבירות על] יסודות המוסר ונעוצים יפה בטבע הקדושה הפנימית של הנשמה הישראלית, הנם מורשה לקהלת יעקב, לתעבם מצד טבע הקדושה של המוסר המורשי של קדושת ירושת אבות. כדי להוציא מן הכח הגנוז אל הפועל את הטבע הפנימי הישראלי למוסדות הצדק, נצטוינו בהתחלת כניסתנו לא"י להביע מחאתנו הכללית על כל פורע מוסר ועושה נבלה, חוץ מאותו הצד העליון שכבר נצטוינו על כללה של תורה ופרטיה, מצד ההכרה הכללית הנעוצה בעומק הטבע של הנשמה של האומה כולה, "ואמר כל העם אמן".
Says the Gemara [Shabbos 55b]:
תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא מעשה זה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר ארור שכב עם אשת אביו ויבא חטא זה לידו
It was taught in a braisa that Rabbi Shimon ben Elazar says: This righteous person, Reuven, was saved from that sin of adultery, and that action did not come to be performed by him. Is it possible that his descendants are destined to stand on Mount Eival and say: “Cursed be he that lies with his father’s wife; because he uncovers his father’s skirt. And all the people shall say, amen” (Deuteronomy 27:20), and this sin [sleeping with his father's concubine] will come to be performed by him? Is it conceivable that the members of a tribe would curse their ancestor?
The Jews are endowed with an elevated moral fiber that we inherited from the Avos. In order to actualize this innate nature we proclaimed blessings to those who maintain our standards and curses to those who do not. This was done at the mountains of גריזים and עיבל upon entering Eretz Yisrael.
החטאים, שהם [עבירות על] יסודות המוסר ונעוצים יפה בטבע הקדושה הפנימית של הנשמה הישראלית, הנם מורשה לקהלת יעקב, לתעבם מצד טבע הקדושה של המוסר המורשי של קדושת ירושת אבות. כדי להוציא מן הכח הגנוז אל הפועל את הטבע הפנימי הישראלי למוסדות הצדק, נצטוינו בהתחלת כניסתנו לא"י להביע מחאתנו הכללית על כל פורע מוסר ועושה נבלה, חוץ מאותו הצד העליון שכבר נצטוינו על כללה של תורה ופרטיה, מצד ההכרה הכללית הנעוצה בעומק הטבע של הנשמה של האומה כולה, "ואמר כל העם אמן".
Our purity is a testimony to the purity of the Avos who despised acts of evil and immorality. That being the case, it can't be that the descendants so intensely despise evil while one of their forefathers - from from whom they inherited so much purity and goodness - would fall in the very act that they explicitly and forcefully condemned. Hashem also made sure that we would be endowed with this holiness as bequeathed by our Avos. So it CAN'T be that Reuven sinned with the same sin for which his descendants proclaimed a curse.
הטבע של תיעוב הרע והנבלה שבא בירושה, מורשה לנו מאבותינו הקדושים, מעיד לנו על עצם טבע הטהרה שהיה קבוע בנפשם הם, לשנא את הרעות והדברים השפלים והמגונים הללו, שהם עולבי נפש האדם הישרה, האלהית, עד שא"א כלל שתמצא איזו פעם בנפשם נטיה לגיעולים כמו אלה. גם המטרה העליונה ששתה החכמה האלהית, במה שסבבה שהאומה הזאת, הנבחרת להיות לעם קדוש לד', תהיה מצויינת בעומק טבעה לקדושה תכונית ע"פ מורשת אבות, היא הטביעה ביותר את חוזק הטבע בנפשות ראשי גזעינו לשרשי הקדושה והצד הכללי, עד שלא יתכן שתניח חפצה מידה לפגום את כל יסוד מגמתה. וא"א ג"כ שבמקום שכ"כ נתחזקה ההכרה בתיעוב הנבלה, עד שהד קולה של כללות האומה יצתה בהר עיבל, לומר "ארור שוכב עם אשת אביו", ויבא חטא זה לידו, נגד תכונתו העצמית, שיצתה כ"כ חיה ואמיצה בבנים, בתכונה כ"כ אדירה ועמוקה.
What an INCREDIBLE COINCIDENCE!! I found a shiur that talks about this, here.
