A summary of this shiur.
5 - "ה" in gematria - tragedies happened on the 17th of Tammuz.
1. The breaking of the Luchos.
2. The cancellation of the daily Korban Tomid.
3. The bringing of a statue into the Heichal of the Beis Hamikdash. העמידו צלם בהיכל.
4. Apostomus [there are various views as to who he was] burned the Torah.
5. The walls of Yerushalayim were breached by the enemy. הובקעה העיר.
According to Chazal the world was created with the letter "ה" - as it says בהבראם - ב"ה" בראם. We lost our world on this day. The letter "ה" is an expression of mourning [Yechezkel 2-10] "קינים והגה והי". The "ה" is a י in the middle with a vertical line and a horizontal line from right to left. The vertical line has an front and back - פנים ואחור . The horizontal line is right to left.
The "י" represents the deepest, most basic loss - שבירת הלוחות. On this day the Luchos were broken by Moshe. מתן תורה was lost on this day.
The פנים, inside, of the vertical line of the "ה" is the cancellation of the bringing of the Korban Tomid. פנים is what we must get attached to. The Torah must be learned Tomid - always, consistently day and night, just as the Korban Tomid must be brought consistently day and night. It was first brought at Har Sinai "עולת תמיד העשויה בהר סיני" and was brought every day, throughout the period of the trek through the desert, the Mishkan and then Beis Hamikdash. The line of consistency was stopped. Life is constant. Torah must be, too.
The אחור - back of the line is what we must stay away from. That is Avoda Zara. The first two Dibros warn us to cling to one G-d and run away from all false gods. The אחור is symbolized by the fact that the Goyim put a צלם בהיכל.
הפנים הם לתמיד, היינו, בלי הפסק, כמו החיים עצמם שהם בלי הפסק. החיים הם בעצם עניינם תמיד, אם זה לא תמיד זה לא חיים, והתורה עניינה תמיד. בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד והעמד צלם בהיכל.
Apostomus burned the Torah. Torah is called fire. "הלא כה דברי כאש נאום השם". Fire can't be burned but we lost our attachment to the fire of Torah so it became vulnerable. The Torah is called "right" - "מימינו אש דת למו" - From His right hand was a fiery law for them. That is the right side of the upper line of the "ה". We lost our connection to the power [right is the stronger hand] of Torah.
אותה אש כבר לא נמצאת אצלנו ואינה מתגלה בעולם הזה - לכן היה יכול אותו רשע דוקא ביום הזה שבו נשתברו הלוחות ומתן תורה נשתבר, לשרוף את התורה, מאז, אלו מעשים שבכל יום שהתורה נשרפת.
כל שריפה של תורה היא פצע בלב. כמה תעניות נגזרו וכמה קינות נכתבו על אותה שריפה של עשרים וארבעה קרונות ספרים בצרפת, שריפת התלמוד בפריז אשר עליה כתב רבנו יחיאל מפריז את הקינה "שאלי שרופה באש". כשהתורה נשרפת עולה זעקה, זהו דבר בלתי אפשרי, איך זה יכול להיות. אבל אחר שכל עצמו של ספר תורה הוא כלשון הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"י ה"י) "דברים שבלוחות הברית הן הן שבכל ספר וספר", כל המעלה של ספר תורה היא רק מפני שבספר תורה טמון כל מה שהיה בלוחות, מעתה אחר שהלוחות גם נשתברו, לכן גם ספר תורה יכול להיות נשרף, זהו ביטול העוצמה של התורה "הלא כה דברי כאש נאום ה'". כאן הייתה פגיעה ב"מימינו אש דת למו", זוהי שבירת יד ימין של התורה.
The walls of Yerushalayim were breached by the enemy. The left represents שמאל דוחה [see Sanhedrin 107b]. Things we must reject because they wreak destruction on us. When our evil enemies penetrated the walls we lost our purity. The word of Hashem is supposed to emanate from Yerushalayim but this word was now tainted and weakened [the left is the weak hand] by the forces of our enemies. This is the left side of the upper line of the "ה".
היד השמאלית של התורה היא יד שצריכה להיות שומרת, שמאל דוחה, השמאל צריכה לדחות כל זר וכל מתפרץ, לסלק את כל מי שלא ולשמור ממנו, אכן, בשבעה עשר בתמוז הובקעה העיר. כשהובקעה העיר נכנסה התורה למצב שבו יכולים להתפרץ כל
מיני נחשים ועקרבים, כל מיני זרים. הרי מדובר כאן בירושלים, המקום שמשם יוצא דבר ה' המתגלה בירושלים, כשנפרצה העיר
כולם התפרצו פנימה, וכאן נתגלתה התורפה הגדולה, נוצר מצב שאין אפשרות לקיים שמאל דוחה. טבע הדברים הוא שימין פועלת מקרבת ומחדשת, ואילו השמאל אינה מוסיפה אלא שומרת על הקיים, השמאל דוחה כל מי שבא לפגוע. כאן נתבטלה השמירה.
-------------
אלו הם חמשת הדברים שאירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז. העומדים כנגד עצם הגילוי של מציאות התורה בכלל ישראל, אשר יש לה את הפנים שהיא הולכת אליו ואת האחור שהיא מסתלקת ממנו, את העוצמה של ימין ואת כח השמירה של שמאל,
כל זה התבטל בשבעה עשר בתמוז, כנגד בה' בראם היה ה' של חורבן.
