Someone wrote that since a Gadol made a mistake and paskened to keep the yeshivos open, now people will see that you shouldn't follow Rabbonim. A revolution!
Old argument: Look, rabbis make mistakes, so why do you follow them??
Answers:
1] Rabbis indeed make mistakes. We don't believe in papal infallibility. The Pope makes mistakes and [li-havdil] rabbis make mistakes. Period. Nobody is perfect. Not Moshe Rabbeinu and not anyone else.
Case in point: פר העלם דבר של ציבור. There is a special korban brought when the Sanhedrin mistakenly permitted a behavior the incurs כרת or מיתת בית דין and the community followed them. The Torah already mandates a korban for a case when the central legislative body of great scholars errs. WOW!!
2] One Gadol Bi-Torah paskened [based, I believe, on misinformation known today as "fake news", fed to him by those in his "court"] that doctors orders should be heeded in all areas but yeshivos should nevertheless remain open. Many other rabbis and Gedolei Torah disagreed. So the Rabbonim were right in this case. It is a just question of which Rabbonim to follow. Within a day or two [approximately] of his direction to keep the yeshivos open they were all closed [before he retracted] because people understood the danger. He has since retracted and instructed people to follow all of what the health officials require [as have all Rabbonim with one exception of which I am aware].
Before World War Two there were Rabbonim who directed their followers to remain in Europe as they thought that the difficulties and anti-semitism would pass [based on historical precedent and also because there were great spiritual dangers in America and Israel where people would emigrate]. Many of the people who listened perished in the Holocaust. However, there were other Gedolim [such as the Gerrer Rebbe] who advised people to leave. It depends which Gedolim you follow. Choose wisely...
In defense of those who advised to stay: There was no way to know that something as cataclysmic as the Holocaust was going to happen. Rabbis are NOT prophets.
There is no such thing as "Da'as Torah" in the sense that there is only ONE way to do things and ONE correct approach. The Torah is multi layered [as ANY PAGE of Gemara will amply demonstrate], life is multi layered and people are multi layered. Not every proclamation of everyone who is considered a Gadol is necessarily obligatory upon us all or the unadulterated word of Hashem. There is a multiplicity of opinions.
3] Hashem runs the world. When Rabbis make mistakes, that, too, is part of his plan. Trump was unable to foresee this pandemic and is being blamed for ignoring the warnings. His behavior is ALSO part of the Divine plan.
4] Who is a Gadol and who is a leader? There was once a rabbi on the lower east side who put up a sign outside his home "Chief Rabbi of the USA" [for parnassa reasons]. He was asked who appointed him Chief Rabbi, to which he replied "the sign maker". Who decides who our Gedolim are? Often, the media!!! The newspapers, magazines and websites. וכדי ביזוין וקצף!! I can name numerous people in the last 20 years who were Gedolei Gedolei Torah and Tzadikim to boot who most people never heard of. Why? Because the media made nothing of them. That in no way detracts from their greatness [and might even enhance it]. If one compares the learning level of some people considered Gedolim with others not as famous one might find that the latter are bigger in learning. דוק ותשכח.
Maran Ha-Rav Hutner ztz"l [I believe it was him] once stood up for R; Moshe Sherer z"l [the CEO of Agudas Yisrael]. He explained that if he stands up for the MEMBERS of the Moetzes Gedolei Hatorah should he then not stand up for the person who DECIDES who sits in the Moetzes??! והמבין יבין.
5] Not every Gadol Ba-Torah is a Manhig [leader] and not every Manhig is a Gadol. Two different skill sets [although one needs both to be a "Gadol Hador"]. ודי למבין.
6] Regardless of whether someone is the Gadol Ha-dor or not he deserves respect. Every human being deserves respect. Every Jew deserves more respect. Every Talmid Chochom deserves even more respect, in proportion to his level of Torah greatness and Tzidkus. A true Gadol deserves the most respect.
7] One is allowed to ask questions [respectfully] on Gedolim. We ask on Abaye, on Rava, on the Ktzos, on Rebbe Akiva Eiger. We are also allowed to ask on Rav Shach and Rav Shteinman and even on, להיבדל בין חיים לחיים, Rav Chaim Kniyevsky Shlita. The whole Pesach seder is about asking questions. Avraham Avinu already set the precedent and asked on HASHEM Himself [how He could destroy Sedom]. Questions are permitted. In fact - questions are ENCOURAGED. וד"ל. But ALWAYS with respect and an appreciation of our very very low stature and limited understanding. Can you pass a test on Shas Bavli with Tosofs? Without Tosfos?? Yerushalmi? Four sections of Shuchan Aruch? Zohar? Moreh Nevuchim? Kisvei Ha-Maharal? We know frighteningly little. Humility!!
A relevant Gemara and commentaries. Please examine!:
אמר רב חסדא, כל החולק על רבו כחולק על השכינה, שנאמר (קרח כו, ט) 'בהצותם על ה''. אמר רבי חמא ברבי חנינא, כל העושה מריבה עם רבו כעושה עם שכינה, שנאמר (חקת כ, יג) 'המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה''. אמר רבי חנינא בר פפא, כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה, שנאמר (בשלח טז, ח) 'לא עלינו תלונותיכם כי על ה''. אמר רבי אבהו, כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה, שנאמר (חקת כא, ה) 'וידבר העם באלהים ובמשה'"(סנהדרין קי ע"א).
ארבע מימרות אלו שורשן אחד, וכמו שנקט הרמב"ם בהל' תלמוד תורה (פ"ה ה"א): "אמרו חכמים 'מורא רבך כמורא שמים', לפיכך אמרו כל החולק על רבו כחולק על השכינה... וכל העושה מריבה עם רבו כעושה מריבה עם השכינה... וכל המתרעם על רבו כמתרעם על ה'... וכל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה...". אכן, כל אחת מהן היא פעולה נפרדת, וכמו שכתב רש"י: "חולק על רבו, חולק על ישיבתו. מריבה - תגר וקטטה לפטפט נגדו בדברים. מתרעם - אומר על רבו שנוהג לו מדה כבושה ומדת אכזרית. מהרהר - מחפה עליו דברים".
והדברים מתבארים היטב בדברי המהרש"א בחידושי אגדות - ותחילה יבוארו שלש מהן - כי הנה 'מריבה' פירושו: "תגר וקטטה לפטפט נגדו בדברים", כענין שנאמר במי מריבה (חקת כ, י): "ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים", וברש"י: "המן הסלע הזה נוציא - לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם המורים... מורים את מוריהם, המן הסלע הזה שלא נצטוינו עליו נוציא לכם מים", ובדבר זה התקוטטו ורבו עם משה רבינו, ורצו לעשות להיפך מרצונו.
ואילו 'מתרעם' פירושו "אומר על רבו שנוהג לו מדה כבושה ומדת אכזרית", וכדרך שהיה בתלונות בני ישראל טרם ירידת המן, שנאמר (בשלח טז, ג): "ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב", שהתלוננו על משה רבינו שנהג בהם במדת אכזרית - כשהוציא אותם אל המדבר, וכנגד זה אמר להם משה רבינו (שם, ח): "ונחנו מה לא עלינו תלנותיכם כי על ה'", ונחשבה תערומתם כמתרעמים על השכינה כביכול.
ולעומת זה 'מהרהר אחר רבו', לפי המתפרש ברש"י הכוונה היא שבודה דברים בלבו נגד רבו, כי כן היתה טענת בני ישראל באותה עת, כמו שנאמר (חקת כא, ה): "וידבר העם באלקים ובמשה... ונפשנו קצה בלחם הקלקל", וברש"י: "לפי שהמן נבלע באיברים קראוהו קלוקל, אמרו עתיד המן הזה שיתפח במעינו כלום, יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא", ונמצא שבדו דברים בלבם אשר אינם כן (עי' לשון הרמב"ם הל' מעילה פ"ח ה"ח). ואילו בדברי המהרש"א מבואר פירוש נוסף, שההבדל בין תערומות להרהור הוא, כי בעוד שתערומות היא בדבר שנחסר לו ממה שהיה לו מקודם, וכדרך שהתרעמו שנחסר להם עתה במדבר ממה שהיה להם במצרים, הרי ענין ההרהור הוא שמבקש האדם יותר ממה שצריך לו, וכמו שהיתה טענת בני ישראל באותה שעה, שאחרי שהיה להם המן שטעמו בו כל הטעמים, לא התרצו בו ואמרו "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל".
ובענין חומרת המהרהר אחר רבו מביא הרחיד"א בספר 'ברכי יוסף' (יו"ד סי' רמב סק"ב) שהגר"ח אבואלעפיא זצ"ל בספרו 'עץ החיים' (פר' בהעלותך בפסוק "ומדוע לא יראתם לדבר" וכו') כ' שגם במחשבה לבד – נאמר שחומרתו כמי שמהרהר אחרי השכינה, ואילו מדברי הגמרא נראה שחומרת הדבר היא רק בדיבור, וכפי שהובא בגמרא הפסוק "וידבר העם באלקים ובמשה", וכן פירש"י: "מהרהר - מחפה עליו דברים".
ואודות מהות הענין הראשון: "החולק על רבו כחולק על השכינה", יש להבין כוונת רש"י ז"ל שכתב: "חולק על ישיבתו". ובספר 'באר שבע' (על מכילתין) בפירושו הראשון כתב, שאע"פ שאין עיקר מחלוקתו על רבו עצמו, כי אם על ישיבתו, וכלומר תלמידיו, כעין מחלוקת קרח ועדתו – שלא היו חולקים על נשיאותו של משה עצמו, מה שנתמנה למלך, וכל מחלוקתם היתה על הכהונה של אהרן ועל נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל.
בהמשך כתב ה'באר שבע', שנכון יותר לבאר כוונת רש"י - כדברי הרמב"ם: "איזהו חולק על רבו, זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו, ורבו קיים, ואע"פ שרבו במדינה אחרת", וזו היתה גם כוונת רש"י: "חולק על ישיבתו", והיינו, שקובע לו ישיבה לעצמו, והדבר נחשב כפי שפוגע וחולק על ישיבתו של רבו (ועי' בהגהות הרמ"ך על הרמב"ם ובכסף משנה שם).
ובעצם דברי הרמב"ם כבר העיר בשו"ת מהר"י באסן (סי' מד), הלא חומר העון נלמד ממחלוקת קורח ועדתו, ואיפה מצינו בקרח שקבע לו מדרש וישב ודרש שלא ברשות משה. וכתב ליישב בזה, שזו היתה כוונת קרח באמרו (טז, ג): "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'", וכלומר, כל העדה כולה אינה צריכה לכם, כי כל אחד יקבע מדרש לעצמו, וכדרך דאיתא במדרש (ב"ר יח, ו): "'כל העדה כולם קדושים' - וכולם שמעו בסיני אנכי ה' אלקיך".
וכתב הב"ח (יו"ד סי' רמ"ד ס"ב) בענין הערת מהר"י באסן, שממה שאמרו: "כי כל העדה כולם קדושים... ומדוע תתנשאו על קהל ה'", משמע שעיקר מחלוקתם היה על ההתנשאות והשררה, וכדכתיב בהמשך (שם, יג): "כי תשתרר עלינו גם השתרר", ומזה אתה למד - שמי שלוקח לו שררה וההתנשאות של רבו, דהיינו שקובע לו מדרש כמו רבו הוא הנקרא חולק על רבו, דכמו שקרח ועדתו היו חולקים על משה ואהרן בכהונה ומלכות, שזו היתה שררותם, כך כל מי שקובע מדרש הוא חולק על שררתו של רבו וכאילו חולק על השכינה.
