ב"ה. י"ג מ"ח תרצ"ה.
כעת בא לביתי ידידי היקר הרה"ג מו"ה שבתי בארנשטיין
שליט"א ובשורה טובה בפיו משמחת נשואין של החתן הרב היקר מו"ה ליביל
עלבינגער שליט"א עורך הירחון התורני בית אברהם הנ"ל עם אחותו תחי'
למז"ט נינת הגה"ק בעל אבני נזר זצ"ל וכאשר תמיד חביבה עלי תורתו
הקדושה של הגאון הקדוש בעל אבני נזר זצ"ל, ועל כן נזדרזתי לבקשתו לשלוח איזה
דבר להמערכת החשובה ותהי זאת ג"כ בתורת ברכת מז"ט לפרי צדיקים, מטעי
קודש, לבית קדוש ד' מרנא ר' אברהם מסאכאמטאב זצוקלה"ה וזי"ע ועכ"י.
והנה בדרך כללות על דבר דרכו בקודש המיוחדת בעומקה של הלכה שראיתי שידידי
הגאון מקוטנא נכדו שליט"א נטה במאמרו היקר (בבית אברהם חוברת א') "עת
כנוס" קו בנין לסמן את צד החידוש המקורי שלו, שלא הי' צריך להקדמות משל אחרים
ובודאי שיש צד של אמת בדברים.
והנני רגיל לומר, שזהו מה שאמרו חז"ל בגמ' דב"מ פ"ה ב'
בההוא מדרבנן דהוה שכיח אליהו גביה דלצפרא הוו שפירן עיניה ולאורתא דמיין כדמקילין
בנורא וכו' א"ל דאמרי ליה לאליהו אחוי לי רבנן כי סלקי למתיבתא דרקיע, אמר לי
בכולהו מצית לאיסתכול בהו, לבר מגוהרקא דר' חייא דלא תיסתכל ביה, מאי סימנייהו,
בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחיתי לבר מגוהרקי דר' חייא דמנפשיה סליק ונחית כו'.
והבחינה המבדלת הזאת במעלות קדושים למעלה בקודש, במדת עלייתם למתיבתא דרקיע, היא
מוחשת בתור דוגמא בגבורתה של תורה. שאלה גדולי התורה שהם מוכרחים להעמיד את דבריהם
המחודשים על יסודות של הקודמים להם, הם הם בבחינת מלאכים המעלים את גוהרקי דידהו
למתיבתא דרקיע להעלות בזה את תורתם, ואלה גיבורי כח הגאונים האדירים, אשר זכו
להעמיד דבריהם מתוך נהרות חכמת לבבם הקדושה בבחינת נהרא מכיפיה מיבריך, הם הנם
בדוגמתו של רבי חייא, דגוהרקי דידהו סליק ונחית מדנפשיה, עולה רקיעי החכמה ויורד
תהומותיה בחוסן כח נשמתו הקדושה חלק אלוה ממרומים אשר זכה לו.
מזה הסוג הנאדר בקודש הי' הגאון הקדוש בעל אבני נזר זצ"ל. ודבריו
הנובעים כפרץ מים כבירים, הנם בנויים על אשיות שכלו הטהור הקדוש והמבהיק כזוהר
הרקיע. אמנם כבר הקדים הוא ז"ל בעצמו בהקדמתו היקרה לספרו "אגלי
טל" ששם את לבו בעיקר, אחרי עמלו הגדול בפלפולא דאורייתא, על פי רוחו הכביר
להיות דולה מים מבארות עמוקים לברר את השיטות של רבותינו הראשונים ז"ל שמהם
תצא תורה לכל ישראל. ואם שמתוך בירורים הללו לשיטותיהם של הקדמונים מתנוצצים ללבנו
ברקים נהדרים מאד, המנהירים את העין בזיו חריפותם העמוקה כל אלה הנם באמת רק דברים
מסתעפים מעיקר היסוד שהוא בירורן של השיטות של רבותינו גדולי הראשונים, שאנו
צריכים ללכת בעיקבותיהם בכל דרכי התורה וכדאמרי' בירושלמי פסחים פרק אלו דברים
ה"א, כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה, וכפי' ראשון של הקרבן עדה שהוא העיקר,
שפי' שהיא קבלת רבותיו, ומ"מ אע"פ שהכל מיוסד על דברי הראשונים עמודי
ההוראה, ניכרת היא גבורתו המיוחדת של המחדש המקורי, דסליק ודנחית מדנפשיה.
והרי מצאנו לרבי אליעזר הגדול שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם,
סוכה כ"ז ב' ויומא ס"ו ב', וקשה בזה מה שמצאנו באבות דר"נ פ"ו
גבי רבי אליעזר שדרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם, ולכאורה זה סותר את הכלל של
מדתו של ר"א שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. וצריכין אנו לומר שאם היינו אומרים
שאמר דברים שלא אמרן פה לעולם הי' זה באמת סתירה על הכלל שלא אמר דבר שלא שמע מפי
רבו. אבל כיון שאמרו שלא שמעתן אוזן מעולם, אנו מבינים שהפה של הרב אב התורה רבן
יוחנן בן זכאי אמרו אבל מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול בהקשבתו העמוקה שאזנו
שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים. ונמצא שבאמת לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו,
ותורתו היתה תורה שלימה שיש לה בית אב, ומכל מקום היתה כולה תורה מחודשת על ידי
גבורת שכלו הקדוש.
ודוגמא לזה הננו מוצאים בתורתו של מרן הגה"ק רבינו אברהם בטל
אבני נזר ז"ל בספריו הקדושים. עולה הוא שמים ויורד תהומות בתעופת שכלו, אבל
באמת דבריו איתנים ומבוססים על פי הקשבתו המיוחדת בתורתן של ראשונים רבנן קמאי
ז"ל אשר לאורם נסע ונלך.
והנני בזה מברך במעולה שבברכות את כל תומכי הישיבה הקדושה "בית
אברהם" והמחזיקים את הירחון התורני "בית אברהם" ואת כל ההולכים
בדרך הקודש אשר התוה הגאון הקדוש רבן של ישראל ז"ל באורח חיים של חידושי תורת
אמת, זכותו יעמוד לנו ולכל ישראל אמן. והי' זה שלו' כנה"י ונפש מברכם
באה"ר מהר הקודש מירושלים. הק' אברהם יצחק הכהן קוק [נכתב פחות מחודש לפני פטירתו].
[בית אברהם, תשרי,
תרצ"ו]
