מאור עינים
ויצא יעקב מבאר שבע וגו׳ ולמדו רז״ל מן המקראות שהיה נטמן בבית עבר י״ד שנים ואחר כך הלך לחרן. ונבאר לשון נטמן ולא אמרו רז״ל למד בבית עבר או כיוצא בו אך דהנה נודע כי סוד יעקב הוא הדעת כי בחינת יעקב ובחינת משה הן אחד רק שזה מלגאו וזה מלבר כי זה פנימית הדעת וזה חיצוניות הדעת כנודע וקודם הליכת יעקב לבית לבן לא היה התגלות הדעת והתורה כי אם בהעלם וכמה שרשי התורה היו מפוזרין במדריגות תחתונים על ידי שלא היה התגלות הדעת בעולם ובבית לבן היה כמה שרשי תורה מלובשין שם שזהו התורה הנכתב בספר תורה מספורי המעשיות שעשה יעקב בבית לבן שבה׳ מלובשים היו שרשים ההם שהוצאי יעקב ובירר וצירף אותם מעומק הקליפות לבן כנודע גודל הקליפות שלו:
והנה יעקב אבינו עליו השלום הוציא משם השרשים ההם בעשרים שנה שהיה שם בחרן אצל לבן שעל כן נקרא שם המקום חרן שהוא לשון חרון אף של מקום על שם שהמקום ההוא אשר שם היו מלובשין שרשי התורה היה מקום קליפיות גדול שהוא בחינת חרון וכל עסקי יעקב עמו עבור בנותיו וצאנו היה הכל לברר ולגלות שרשי התורה משם כנודע מסודות התורה שיש על זה הענין וענין אשר שם יעקב את המקלות ברהטים שעל ידי זה תלדנה הצאן עקודים נקודים וברודים שהן רזין דרזין וסתרין גניזין וענין שנשא לאה ורחל שהן סוד תורה שבכתב ותורה שבעל פה שכל זה ראה והתקין התגלות התורה למטה מה שהיה בסתימו עד בוא יעקב ועל ידי שהוא הדעת נעשה המשכות התגלות התורה מבאר שבע שהתורה עליונה נקרא באר שבע:
וזהו ויצא יעקב מבאר שבע מבחינת סתימת התורה להביאה לידי התגלות על ידי הבירורין שהלך לבחינת חר״ן שהוא מקום קליפות שהיה התורה מכוסה ומלובשת בהן וכל זה לעשות הכנה לדורות הבאים שיוכלו להשיג השגת התורה בהתגלות מה שהיה בהתכסות וכמוש אמר הבעש״ט זללה״ה נשמתו בגנזי מרומים שמה שרדף לבן אחר יעקב הוא כי עדיין נשאר אצלו התלבשות התורה ההיא שהם אלו הפסוקים שנכתבו בתורה איך שרדף לבן אחר יעקב ואיך שנתווכחו זה עם זה עד סוף הפרשה כל הענין שזאת התורה שבאלו הפרשה נשארה עדיין בהתלבשות אצל לבן מה שלא בירר עדיין יעקב וסבב השם יתברך כך שירדוף אחריו להביא אליו את התורה שעדיין לא נשלמה להתברר ששם בהשיגו את יעקב על ידי דבורו עמו אלו הדבורים שנכתבו שם בירר יעקב גם זה עד שלא נשאר אצלו כלום וכל מה שעשה אצל לבן בכל העניינים הכתובים במקרא היה הכל תורה ועסק העבודה לשמים לגלות התורה מבחינת חרן שהוא עומק הקליפות ועוד להביאה לידי התגלות הקדושה לכוללה לתורה עליונה. ועל כן נאמר בהגיעו גמוך לחרן ויגל את האבן מעל פי הבאר שהוא סוד אבן נגף שהיה מכסה על הבאר מים חיים שרשי התורה שהיו מלובשים שם והוא גילהו שהביאו להתגלות על ידי שסילק הקליפות שהוא בחינת אבן כמו שאמר הכתוב הסירו את לב האבן מבשרכם וגו׳ שאז התחיל לגלות התורה שהיתה מושרשת שם ולזה הכוונה שלח מלאכים לפניו אל עשו אחיו שהם אלו המלאכים שנבראו על ידי עסקו בתורה ובמצוות שם כאמור ושלח לו לאמר עם לבן גרתי פירש רש״י בגימטריא תרי״ג מצוות שמרתי רמז על האמור ששם שמר והמתיקן כל העשרים שנה בכדי להשלים סוד התגלות התורה עם תרי״ג מצוותיה וזהו ואחר עד עתה פירוש שהתורה נקראת עתה כמוש אמר הכתוב (דברים ל״א, י״ט) ועתה כתבו לכם וגו׳ שהתגלות התורה נקרא עתה ורצה לומר האיחור שאיחרתי פעמי מלבוא היה עד עתה שיהיה שם התגלות התורה וזהו שהיה נטמן לשון סתימה והתכסות שהתורה שהיא בחינת יעקב היה טמון ומכוסה בבית עבר מקודם הליכתו לחרן להוציאה להתגלות:
וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וכתוב בזוהר הקדוש דפסע פסיעה לבר שיצא בחינת באר שבע וילך שזהו לבר בהתגלות חרנה על ידי עסקיו עם לבן להביא להתגלות שהוא לבר שהיה הכל תורה נעלמה שבאמת העניינים והסיפורים נכתבים בתורה היום והן עצם התורה כי אילו היה חסר אפיל אות אחת מענין הסיפורים היה הספר תורה פסול מפני שהן תורה ואין חילוק בין פרשת ציצית ותפילין לפרשת הצגת המקלות ופיצולין ושאר ענינים וספורים כי הן תורה עצמית אחדות אחד ליודעי מדע כי זה כל קומת התורה כנודע להמעיין בספרים קדושים שהן רזין דרזין כי כל זה התגלות ובקיעת האור במדריגות השפלה ההוא נעשה על ידי בחינת יעקב בחיר האבות שעל כן נאמר (ישעיה נ״ח, ח׳) אז יבקע כשחר אורך וגו׳ יבקע אותיות יעקב שתמיד בקיעת האור התורה נעשה על ידי בחינת יעקב שהוא סוד דעת התורה שהוא מביא התורה להתגלות ולהסרת מכסה המכסה על האור:
ובזה יובן פסוק ויקח מאבני המקום וגו׳ ואחר כך נאמר ויקח את האבן וגו׳ פירש רש״י שהיו האבנים מריבות זו עם זו זאת אומרת עלי יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת כו׳ דנודע סוד המשכת הדעת מלמעלה ממקור האחדות עד שבא המשכת הדעת למטה לעולם המחלוקת והפלוגתות של חכמים בדעת התורה ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי באמת אחר שבא הדעת בהמשכה מלמעלה ממקור העליון עולם האחדות ונמשך עד עולם התחלקות שמשם שרשי נשמות ישראל כי על כן היו י״ב אבנים שמתחלק הדעת לכל שבט כפי שרשו כנודע מה שאמרו רז״ל שהאבנים היו י״ב במספר שבטי בני ישראל ובשרשן הן אבן אחד כמבואר וכל אחד נמשך אצל הדעת מעולם ההתחלקות כפי שורש נשמתו מעולם ההתחלקות כך אומר דעתו בתורה והשני גם כן אומר דעתו בהיפך מחבירו הוא גם כן על ידי הדעת המתחלק ונמשך לשורש נשמתו מראה כך אבל באמת כי בשרשן אלו ואלו דברי אלהים חיים הכל אחדות אחד כי בשורש שמשם המשכת הדעת מעולם הבינה שם אין התחלקות כלל ואין מחלוקת אלא שבהמשכת הדעת למטה בעולם הפירוד יפרד הדעת שכולם שואבין ממקור אחד מן הדעת אלא שהוא נראה בעולם הפירוד בהתחלקות ובאמת כשמגביהין כל המחלקות לשורש המקור לעולם האחדות נעשין אחדות א׳ אלו ואלו דברי אלהים חיים. והנה האבנים היו י״ב על שמות בני ישראל כי מתחלק לכל אחד הדעת לפי שרשו ובשרשן הן אחד כאמור וזהו שהיו האבנים מריבים זו עם זו אבנים מלשון משם רועה אבן ישראל (בראשית מ״ט, כ״ד) שהוא על ענין המחלוקת דתורה שבעל פה בין החכמים שזאת אומרת בחינת חלק דעת זאת אומרת עלי יניח צדיק ראשו לסמוך ראשו ורובו ולעשות כך בעבודת ה׳ ובמצותיו וזאת אומרת עלי יניח כו׳ וכל אחד כוונתן לדעת והאמיתי שכל א׳ שואב מדעת האמיתי את בחינת יעקב רק מחמת שהוא למטוה בעולם ההתחלקות לכך נראה למחלוקת ולדברים הפכים אבל למעלה כשמביאים הדעת לעולם האחדות לראש המשכת הדעת נעשין אבן אחת מצבה אחת על מצב ומעמד אחד בלי מריבות וחילוק פלוגתות:
וזהו וישכם יעקב בבוקר שהשכים לבחינת אור בוקר דעת עליון שבמקורו ויקח את האבן אשר שם מראשותיו בחינת ראש ומקור הנובע מעולם האחדות וישם אותה מצבה נצבת על עמדה כאמור מבלי התחלקות ויצק שמן על ראשה שנשפע אור השפעה מהמקור עליון המכונה לשמן כנודע על כל בחינת הדעת שכולן שווין לטובה להיות נחשבין דברי אלהים חיים כאמור ויקרא שם המקום בית אל בחינת חסד אל ששם במקורו אינו כי אם חסד אל בלי מחלוקת כנראה למטה ואולם לוז שם העיר לראשונה לוז מלשון נלוז ומליז שהוא פירוש עקום ומעוקם עבור גודל המחלוקת וכשבא לשרשו נקרא בית אל פנימות החסד וכל זה האמור תיקון יעקב לדורות הבאים בכדי שיהיה להם דרך כבושה לעלות בהר ה׳ והוא על ידי שפסע פסיעה לבר שנמשך משורש המקור ומבאר שבע לבחינת התגלות. כי זה סוד כל הבארות שחפרו האבות למצוא מים שהוא התורה בבחינת עפר במדרגות הפחיחות וכמו שאמר הבעש״ט זלה״ה נשמתו בגנזי מרומים על פסוק (בראשית כ״ו, ט״ו) וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר שהוא כמו שאמר שכל אחד מן האבות עשה התגלות התורה מיסוד עם ומדריגות תחתונים על ידי תיקון מדתו של כל אחד ואחד למצוא שם מים בחינת באר מים חיים שלא יכסה מכסה יסוד העפר על המים ואחר הסתלקות אברהם נסתמו התגלות ההם על ידי יסוד העפר ששב לכסות על בחינת המים והסתימה היתה על ידי פלשתים שהם הקליפות שחזרו וגברו ויצחק שב וחפרן כמו שכתוב שם, י״ח וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו וגו׳ כי זה הוא גם כן התגלות התורה שבמעשים דאברהם ויצחק ששם גניזת התורה גם היום מה שתקנו ועשו התורה ההיא שבפרטות הללו וכל זה היה לדורות הבאים לתקנם שאלולי האבות לא היה אפשר להשיג שום השגה ולהתקרב להשם יתברך ונמצא כי גם עכשיו כל מה שאנחנו עושים בקירוב העבודה להשם יתברך הכל הוא עם האבות הקדושים. וזהו ואברהם עודנו עומד לפני ה׳ פירוש בהווה תמיד הוא כך שהוא עומד לימין צדיקים לעזרינו על ידי התיקונים שתיקן וגלה לנו לחפור בבחינת עפר בארות מים חיים עד שבא יעקב בחיר האבות והתכללותן שהוא ממש סוד התורה והדעת כאמור ועל ידו יצאו ההתגלות מבחינת חרן ועפר יסודיי ונשלם סוד תורה שבכתב ושבעל פה שהן סוד לאה סוד תורה שבכתב וסוד רחל תורה שבעל פה שעל ידי עסקו בבית לבן ועשה התגלות הזאת והוציא משם גם כן י״ב שבטים שהם סוד צירופי הויו״ת שזה סוד נקבה שכרך עלי שהוא לבחינת תורה שבעל פה ושבכתב להשלימן זהו עיקר שכרו וכוונתו:
