לרגל י' באייר, יום השנה להסתלקותו של הרב הדרי זצ"ל:
"אני נזכר בערב שבת, כאשר כל תלמידי הישיבה יורדים בשירה אל רחבת הכותל
ומתארגנים למעגל ריקודים ענק. המתפללים במניינים המאולתרים מתקפלים וזזים
לצד ורק אדם אחד נשאר צמוד לבימה מתניידת, מחזיק בה ולא זז. תקוע. עקשן.
המעגל מתרחב וכל הבחורים שרים בקול רם ותוך כדי קורצים זה לזה על עלגותו
ועקשנותו של הגולם העומד במרכז. ואף אחד לא שם לב. תלמידים, חיילים,
קצינים.... עמדתי ממש במקרה צמוד לרב הדרי. יד ביד. לא תלמיד מובהק ולא
מעריץ גדול. סתם במקרה יצא. לפתע הוא ניתק את ידו ממני וניגש למרכז
המעגל, אחז בידו של העומד שם והוליך אותו בעדינות החוצה. בהיתי בתמהון
ואז הבחנתי שהבחור הוא עיוור. היו שם כמאתיים רוקדים ורק הרב הדרי שם לב.
מאז הערצתי אותו."
*
רעיון ששמעתי ממנו: מדוע אחרי נפילת קורח לא הפסיקה
המחלוקת, ואילו לאחר המטה פורח היא הפסיקה? כי חיינוך לא עובד בפעולה
דרמטית שלילית. היא טובה אולי כדי ליישר את האנשים, כדי להבהיר להם את
החומרת מעשיהם, אבל אין כאן חינוך אמיתי. חינוך אמיתי חייב להיעשות
בפריחה.
(הרבנית ד"ר חנה הנדלר)
*
יום אחד פגשתי את הרב בחניה שברובע, שב מקניות הביתה ובידו סלים. 'אפשר
לעזור?' שאלתי. הרב בשמחה נתן לי את הסלים וכך הלכנו ושוחחנו. פתאום הרב
אומר לי: 'תן לי בחזרה את הסלים'. שאלתי לפשר השינוי הפתאומי. הרב ענה:
'קודם הלכנו במקום שהתלמידים עוברים ויש עניין חינוכי בזה שיראו שצריך
לעזור לרב. עכשיו אנחנו עוברים במקום שלא רואים ואתה כהן - ואסור להשתמש
בכהן!'
(יעקב שליסלברג)
*
בבוקר חורפי אחד הלכנו מהפנימייה לבית המדרש להתפלל שחרית. היה
קר, רחבת בתי מחסה כוסתה בשכבה של כפור, והנה אנחנו רואים את הרב הדרי
עומד שם ומזהיר אותנו שלא ללכת דרך שם אלא דרך החצר (החנויות וחדר האוכל)
כדי שלא נחליק. כשחזרנו מהתפילה, אחרי שעה, הוא עדיין היה שם...
(דודו ליברמן)
*
"חודש אלול, השבת הראשונה שלי – נער בן 17 – בישיבת הכותל.
הייתי חולה, היה לי חום. ישבתי בסוף בית המדרש הישן של ישיבת הכותל,
ובקושי הצלחתי לעמוד בתפילת שחרית. בחזרת הש"ץ ראיתי פתאום שהרב הדרי
נועץ בי מבט חודר מתוך הטלית שלו מהקצה השני של בית המדרש. לפתע עזב הרב
הדרי את מקומו, ובצעד נחוש ומזורז הלך לקראתי. האמת, קצת נבהלתי. הרב
הדרי הניח יד על המצח שלי, השתהה כשנייה ואמר בטון תקיף: "יש לך חום - לך
למיטה". כמה רוך ודאגה היו משוקעים במשפט קצר זה. הרב ליווה את הדיבור
בתנועת יד מצווה. לא נותרה לי ברירה, והלכתי למיטה.
ברגע זה למדתי, והדבר נצרב בי לכל החיים, מהו היחס הראוי בין רב לתלמיד."
(הרב דולי בסוק)
לרגל יום השנה זכינו ויצאו שני ספרים חדשים מתורתו המאירה:
ספר 'שמועות ראי"ה' חלק ב, שיחותיו של הרב קוק בסעודה שלישית, שעובדו על ידי הרב הדרי.
וספר 'קול בהדר' - שיחות עומק ורוחב של הרב הדרי בתנ"ך.
ניתן לרכוש את הספרים בקישורים המצורפים:
