אוהבי מלאכה, עת ירימו קולם, אם באמת באהבת מלאכה ידגולו, להרבות בעמנו החרושת יתנו חילם, הלא ככוכבי אור על שמינו יהלו.
ומי לבו נתונה לחוכמות חול, לרפואה, לטבע, להנדסה, לכימיה, ונפשו צמאה ותרחיב כשאול, להתענג על טוב חוכמה ענפה, פוריה.
כל איש לחפץ לבבו ילך ויצליח, ומתנובות כפימו עמם ירוממו, כל אחד במקצועו רוח חיים יפיח, בבנותו לו בית, הריסות עמנו יקוממו.
אבל ידע כל אחד לחבב ולייקר את ערך המקצוע שלרוחו זרה, ואל יהין לנבל, לזלזל, אף לבקר, את אשר רעהו שם לו מטרה.
והמקור - ברכות י"ז
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה - אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים.
