מהר"ל תהלים קי"ח:א'
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו – אמרו במדרש (שו"ט תהלים קי"ח) אין להם לישראל שישלמו אלא הודאה על כל טובה שעושה להם וכן הוא אומר אודך כי עניתני ותהי לי לישועה וכן אומר אלי אתה ואודך וגו'. פירוש ענין הודאה ר"ל שהוא מודה לו ומשלים עצמו אליו, כי כל מי שמודה לאחר משלים עצמו אליו שהוא תחת רשותו ומה שהוא משלים עצמו אל השם יתברך זהו תשלומים נקרא שהוא משלים עצמו ונפשו אל השם יתברך, לכך ההודאה היא תשלומים על הטובות, ולפיכך אומר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, שרצה לומר שכל הנבראים יתנו הודאה להקדוש ברוך הוא שעם כלם עושה חסדים. ואח"כ אמר יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו כי יש לישראל לומר כי לעולם חסדו בפרט, בשביל שחסדו מיוחד על ישראל, וכן חסדו מיוחד על בית אהרן, וכן חסדו מיוחד על יראי ה', מפני שהחסדים הם מחולקים חסד שעשה עם בית ישראל בפני עצמו לפי שהם בניו בעצם וראוי לעשות חסד אתם מצד זה, וכן בית אהרן הם אוהבי ה' עושה אתם גם כן החסדים מיוחדים, וכן יראי ה' במה שהם יראי ה' נוהג גם כן עמהם בחסדו.
ומתחלה כלל אותם ביחד בענין ההודאה שכולם יתנו הודאה וישלימו עצמם אל השם יתברך, אף על גב שאין החסדים שוים סוף סוף בזה הם שוים, ואח"כ מחלק ביניהם לפי שהוא ית' עושה חסד עם ישראל בפני עצמו ועם בית אהרן בפני עצמם ועם יראי ה' בפני עצמם, וכבר אמרנו למעלה ענין השלשה אשר נזכרים כאן ואין להאריך. ועוד יש לך לדעת כי ההודאה כמו שאמרנו היא השלמה אליו יתברך שזהו ענין ההודאה שהיא השלמת עצמו אל השם יתברך, וההשלמה הזאת שהוא משלים עצמו אל השם יתברך הוא הדבקות בו במה שהוא משלים נפשו ומתדבק אל השם יתברך, וכל נמצא לפי מה שהוא מדריגתו יש לו דביקות בו יתברך, ולפיכך יש לכל נמצא הודאה שהוא השלמה אל השם יתברך בפני עצמו. ולכך אמר הודו לה' כי טוב וגו', כי יש לכל העולם ביחד דביקות מיוחד בו ית'.
