והנה בברכות דף ט' ע"ב תנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן כו' ובגמרא תניא אחרים אומרים משיראה את חבירו רחוק ד' אמות ויכירנו כו' אמר אביי לתפילין כאחרים כו' ולכאורה צ"ע מאי שנא דבתפילין וק"ש קבעו חכמים זמן קודם נץ החמה ובשאר מצוות שמצוותן ביום תנן במסכת מגילה דף כ' דצריך להמתין עד הנץ החמה משום שלא יטעה ויחשוב על לילה שהוא יום, וא"כ אמאי התירו החכמים להניח תפילין קודם הנץ החמה הא אם יטעה ויניח תפילין בלילה יעבור בלא תעשה כמו שפסק הרמב"ם.
ונראה לי דתפילין שאני משאר מצוות, דשאר מצוות הוא עושה רק פעם אחת ביום ואם יעשה את המצוה קודם נץ החמה לא יעשה אותה אחר נץ החמה משו"ה אמרו חכמים דיותר טוב להמתין עד אחר נץ החמה שאז לא יוכל לטעות כלל, אבל בתפילין המצוה הוא להניח תפילין מעלות השחר ויהיו עליו כל היום עד הערב שמש וא"כ אם יאמרו חכמים שימתין להניח עד אחר הנץ נמצא שביטל את מצוות תפילין עד הנץ ומה שיניח אחר הנץ זה בלאו הכי חייב וא"כ נמצא שביטל מצוות תפילין שעה אחת, ומ"מ לא רצו חכמים להתירו להניח מיד בעלות השחר משום דבקל יכול לטעות בין קודם עלות השחר לאחר עלות השחר וא"כ יבא לידי איסור שיניח תפילין בלילה משו"ה קבעו חכמים זמן ממוצע משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות שהוא אחר עלות השחר וקודם הנץ החמה דמצד אחד רחוק הדבר שיטעה ויניח בלילה ומצד השני ירויח שיכול להניח משיכיר עד נץ החמה.
וגבי ק"ש של שחרית כתב ר"ת (יומא ל"ז ד"ה אמר) דזמנה אחר הנץ החמה והוכיח זה ממתניתן דמגילה דף כ' הנ"ל ע"ש והחולקים עליו י"ל דסברי דמשום שנאמר ייראוך עם שמש התירו לקרות קודם נץ החמה ובלבד שלא יהי' אפשר לטעות, (גם י"ל שהמלכות שמים שמקבל עליו בבוקר הוה כמו שמוטל עליו כל היום והוה זה כמו שנ"ל גבי תפילין).
[נתיבות חיים]
Today is Rav Korb's Yahrtzeit.
