וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים (במדבר ל"א, ל).
בערבית אין מילה מיוחדת לאחוז, והצורה הרגילה היא "פי אלמאה", כלומר מתוך מאה. חמישה אחוזים הם "חמסה פי אלמאה", כלומר חמישה ממאה. למעשה, גם המילה האנגלית לאחוז, percent, נבנתה על פי אותו דגם: cent בלטינית היא מאה (ולפיכך century היא תקופה של מאה שנה), ו-one percent (אחוז אחד) פירושו אחד פֶּר מאה, אחד למאה. בדומה לכך, פרומיל הוא אחד לאלף – שכן מיל בלטינית הוא אלף (יחידת האורך הרומית מיל, המוכרת מהמשנה, נקראת כך בגלל שאורכה הוא אלף צעדים כפולים).
המילה אחוז היא במקורה צורת בינוני פעול של השורש אחז, שמשמעותו תפס. אחוז הוא אפוא החלק התפוּס, הלקוּח. בתורה האחוז מופיע רק בפרשתנו, בהקשר לשיעור של אחת חלקי חמישים שנצטוו ישראל לתת ללויים מתוך השלל שקיבלו (וכבר העירו פרשנים ששיעור זה מקביל ליחס שבין הלוחמים שנחלצו לקרב לבין כלל העם: 12 אלף מתוך 600 אלף). המילה אחוז במשמעות זו נזכרת עוד פעם אחת יחידה בתנ"ך, ברשימת משמרות הכהונה, בדברי הימים א' פרק כ"ד: וַיִּכְתְּבֵם שְׁמַעְיָה בֶן נְתַנְאֵל הַסּוֹפֵר מִן הַלֵּוִי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ... בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאָחֻז אָחֻז לְאִיתָמָר. כלומר, במקרא האחוז הינו חלק אחד הנלקח מתוך סך גדול, ולא שם של שיעור קבוע כלשהו.
מאימתי החלו להשתמש במילה אחוז לציון מאית? במקורות שונים מייחסים את חידוש השימוש לרב זאב יעבץ (תר"ח-תרפ"ד), איש החינוך וההיסטוריון שתרם רבות לתחיית השפה (כך למשל מובא באנציקלופדיה: "יעבץ חידש מילים רבות בעברית מודרנית... בהן גם המילה אחוז המציינת מאית").
ברם, נראה שאין לדבר כאן על חידוש של המילה, אלא על שימוש מדורג שהחל עוד שנים רבות קודם לכן. בספר השאלות והתשובות "נבחר מכסף", שכתב רבה של דמשק יאשיהו פינטו (שכ"ה-ת"ח), עונה הרב לשאלה בעניין מס שהטילו פרנסי ירושלים, שאחד מהתושבים סירב לשלמו: "הכל מעלים לירושלם להכין אותה ולסעדה באמת במשפט ובצדקה... ולשום לה שארית בין הזרים האכזרים העומדים עלינו תמיד בגזירותם הב הב יאכלו את ישראל בכל פה, ויפה ומתוקן ומקובל הדבר להסכים ליקח אחד אחוז מהמאה גרוש שנותנים בריות לערלים...".
המילה "אחוז" כאן אמנם משמשת במובן דומה לזה שבמקרא, היינו אחד לקוח מהמאה גרוש (ובאמת בהמשך התשובה מופיע לא פעם "אחד למאה" ללא המילה אחוז), אך כיוון שהיחס העיקרי המשמש בעסקים מעין אלו נמנה במאיות – ניתן להבין כיצד נקשר האחוז עם השנים דווקא למאית.
בשנת תרל"ה מפרסם יוסף ישעיה ריבלין, איש ירושלים, מכתב בעיתון 'הלבנון' להגנת תושבי העיר שהותקפו על כך שהם ניזונים מכספי החלוקה. וכך כותב ריבלין: "אוהבי ירושלם ודורשיה הנאמנים לא יכשלו להמיט החרפה על כל יושבי עיה"ק, יודעים שחלבנה ריחה רע ואין בכוחה להבאיש את עשר סממני הקטרת, ובשגם כי ממין החלבנה לא יימצא בירושלים אחד אחוז מחמישים או ממאה...". נשמרת כאן הזיקה לאחוז המקורי, אחד מחמישים – אך כבר ניתן ביטוי למשמע החדש ההולך וקונה לו שביתה. ואמנם, כשבע שנים אחר כך, בשנת תרמ"ב, אנו מוצאים תשובה של הרב עזריאל הילדסהיימר, רבה של ברלין, הנוגעת גם היא לכספי החלוקה, ובה נעשה שימוש באחוזים ממש כבלשוננו אנו, ללא ציון יחס כלשהו: "מעות ארץ ישראל הנקבץ והנשלח לארץ הקודש מאשכנז נתחלק על פי האופן הקבוע הנעשה על ידי הסכמת גאוני אשכנז כמה אחוזים יהיה לכולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) וכמה לשאר כוללים..." (יש לציין כי תשובה זו קודמת בכעשור למאמר של יעבץ המובא בתור המקור הראשון לאחוז במשמעו החדש).
אחיזת עיניים
לסיום, עוד מילה על השורש אח"ז. השורש המקביל בארמית לאח"ז הוא אח"ד, ובנוסף למשמעות של תפיסה מתלווה לו משמעות של סגירה והגפת דלתות (כך למשל מתרגם אונקלוס בבראשית י"ט, במעשה לוט: וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו – "ודשא אחד בתרוהי"). בספר נחמיה, שנכתב בתקופה שהארמית שלטה בכיפה, ישנו גם שימוש בשורש אח"ז בעברית במשמעות זו: וָאֹמַר לָהֶם לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ. ייתכן שכך יש להבין גם בפסוק בתהילים אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר. כלומר: הייתי כסְגור עיניים מול מעשיך.
נראה שמשמע זה עומד גם בבסיס הביטוי החז"לי אחיזת עיניים. במשנה במסכת סנהדרין נאמר: "המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העיניים". האוחז את העיניים הוא אפוא מי שלא יוצר יציאה של ממש בלחשיו, אלא רק סוגר כביכול את עיני הצופים בו מלהבחין בלהטיו.
יעקב עציון
--------
בפרשת מטות מסופר על מלחמה בין ישראל למדיָן שבסופה ניצחו ישראל. לאחר הניצחון הסביר ה' למשה כיצד לנהוג בשבויים וברכוש שנלקח: "… תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים – מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר, מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה; וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'" (במדבר לא, ל). בפסוק הזה מפורט איזה חלק מן השלל צריך להינתן ללוויים. דוברי העברית בת ימינו עשויים לחשוב שהתורה מחשבת את חלקם של הלוויים באחוזים, כלומר במאיות. ואומנם פרשתנו היא מקור השימוש המודרני במילה אחוז (percent), אבל משמעות המילה השתנתה, ואף תפקידה התחבירי השתנה.
הפועל אָחַז פירושו 'החזיק', 'תפס', והפועל המקביל לו בערבית اًخَذَ (אַחַ'דַ') פירושו 'לקח'. אָחוּז הוא צורת בינוני פָּעוּל של הפועל אָחַז, ובהקשר שלנו המשמעות היא 'לָקוּחַ'. "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" פירושו אפוא 'אחד לקוח מתוך חמישים', 'אחת חלקי חמישים'. לפי מסקנת החוקרים המתמחים בבלשנות שמית משווה, העיצור האחרון של הפועל אָחַז מקורו בהגה th (כמו במילה האנגלית this), וייתכן שהוא עדיין נהגה כך בעברית המקרא. מכאן שצליל המילים אֶחָד ואָחוּז היה דומה מאוד, ואפשר שהמילה אַָחוּז (ולא לָקוּחַ או בָּחוּר לדוגמה) נבחרה במכוון בגלל המילה הקודמת בפסוק אֶחָד. בארמית הפך העיצור הקדום ההוא ל־d, ובתרגום אונקלוס כנגד "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" נאמר "חד דיתחד מן חמשין".
בספרות ההשכלה ובספרות הרבנית במאה התשע עשרה עדיין שימשה המילה אָחוּז במבנה המקראי: לפניה באה המילה אֶחָד ואחריה מילת היחס מ־ או ל־ ומספר כלשהו – חמישים, עשרה או מאה. לדוגמה: "יסתפק מע"ל ['מעלתו', פניית כבוד במקום 'אתה'] עם הרשיון לפלג [=לפסול] אחד אחוז מעשרה" (מ"א גינצבורג, קריית ספר, תקצ"ה, 1835).
כבר ברומא העתיקה נתגבש המנהג לחשב חלק מכמות במאיות, ובראשית העת החדשה החישוב במאיות – ב"פְּרוֹצֶנְטִים" – היה מקובל מאוד בכל אירופה וגם מחוצה לה (המילה percent יסודה בלטינית: per centum – 'למאה'). מנהג החישוב הזה גרם לשימוש שכיח בצירוף 'אחד אחוז ממאה' או 'אחד אחוז למאה' (הניסוח השני קרוב יותר ללשונות אירופה ורחוק יותר מלשון הפסוק). עם הזמן ניטשטשה משמעותה המקורית של המילה אָחוּז, והיא קיבלה את משמעות הצירוף כולו: 'אחת חלקי מאה'. מעתק משמעות מסוג זה מכונה בתורת המשמעים הֶשְׁמֵט או חיסור, ובלועזית אֵלִיפְּסָה.
נראה שהשימוש החדש במילה אָחוּז נפוץ בציבור כבר בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בעיתון "הצפירה" משנת תרנ"א (1891) נזכרת "תערובת שיפון יותר משמונה אחוזים למאה בחטים", ואילו בעיתון "המליץ" משנת תרס"ב (1902) נזכר מחיר לבֵנים ש"הוזל בשבעה אחוזים", (בלי 'למאה' או 'ממאה') ויש עוד דוגמות רבות. ואולם במינוח הרשמי התקבל שינוי המשמעות של המילה אָחוּז רק אחרי זמן רב. ברשימת מונחי החשבון שפרסם ועד הלשון העברית בשנת תרע"ב (1912) נקבעה תמורת Prozent (בכתיב הגרמני) החלופה העברית לְמֵאָה ותמורת Promille לְאֶלֶף, ואפילו במונחי המתמטיקה של האקדמיה ללשון העברית משנת תשמ"ה (1985) נקבע בצד המונח אָחוּז גם אָחוּז לְמֵאָה.
