לפני כמה שבועות נשאלתי שאלה קשה, שחששתי לשאתה על כתפי הדלות. זכרתי ששאלה דומה הבאתי לפני שנים רבות בפני הרב ישראל יעקב פישר, ראב״ד בבד״ץ העדה החרדית. נסעתי לשאול את בנו, הרב אהרון פישר, שהמשיך את דרכו כפוסק, כרבה של שכונת זיכרון משה וגם כבעל עצה וסגולה. לרוב זמנו היה קצר, אבל בפעם הזאת להפתעתי הוא הקדיש לי שעה ארוכה, והעליתי בה נושאים רבים מעבר לשאלה ההלכתית. הוא נראה בשיא כוחו. בשבוע שעבר הוא נפטר בפתאומיות. בדיעבד, היתה זו שיחתי האחרונה עמו, ואשתף בכמה דברים מתוכה.
כך הוא סיפר: ׳לאבי מורי היתה ראייה עמוקה והבנה רחבה בגוף האדם. בין היתר, נשים שהתקשו להרות שאלו אותו, נזקקו לכוח ההיתר שלו, והיו לו גם תיקונים וסגולות לכל מיני מצבים ומחלות. אין לי מושג מנין היה לו כל הידע הזה. סיפר לי מ.ב., שחתנו ניגש אל אבי עם שאלה במראה נידה. אחרי הפסיקה הוסיף אבי ובישר לו שבחודש הבא אשתו תזכה להיפקד בהריון. וכך היה. לימים סיפרתי את זה לגאב״ד העדה החרדית, הרב טוביה וייס, והוא אמר: ״אני לא יכול להבין איך אפשר לדעת דבר כזה בדרך הטבע. אין זו אלא אמירה ברוח הקודש״.׳
אגב, הראשל״צ הרב מרדכי אליהו נהג להקדיש זמן רב לקבלת קהל פרטנית. גם כשכיהן כבר כרב ראשי, קיבל קהל למעלה משעה בכל בוקר. מחוץ לביתו השתרך בקביעות תור של עשרות רבות של אנשים, ואלה היו רק האנשים שהיה באפשרותם להמתין זמן רב… סיפר לי ש., שכשהיה אברך צעיר, ניגש פעם אל הרב אליהו עם שאלת כתמים. ״הרב אליהו בחן את הכתם בעיון רב, ואז בישר לי: ׳אשתך בהריון׳. אחרי כמה ימים התברר שהוא צדק״.
הוסיף הרב פישר: ׳סיפר לי הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה, שהוא ציטט בפני אביו את דברי אבי, שהרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור. ואמר לי ר׳ יעקב, שאביו הזדעזע מכך ש״גדול הדור האמתי״ אומר עליו דברים כאלה… בצעירותם למדו יחד בכולל של ר׳ צבי פסח פרנק, עם ר׳ שלמה זלמן אויערבך ורבים מגדולי התקופה. לי לא יצא כמעט לשאול את ר׳ צבי פסח, משום שכבר מילדותי היינו שואלים את אבא. אני הייתי צעיר ולא זכיתי ללמוד אצל ר׳ איסר זלמן מלצר, אבל אבא כן. ר׳ איסר זלמן היה קם לכבוד אבי, שהיה אברך צעיר, כשנכנס לחדר. כולנו למדנו אצל ר׳ אריה לוין ב״עץ חיים״, וראינו אצל אבי דרגות מופלאות בחסד, שאינן נופלות מדרגתו של הצדיק הירושלמי. אבא היה קרוב מאד לר׳ ראובן בנגיס, ומסתמא, כמו כולם באותה תקופה, גם שימש אצל הרב מטפליק, שהיה בעל כח היתר נדיר. אבי סיפר שפעם באה אישה עניה לר׳ ראובן בנגיס עם שאלת עוף, והוא סבר שהעוף אסור, אבל בראותו את צערה הגדול, אמר לה: ״תלכי לשאול את הטפליקער רב״. כדי לאסור לא צריך להיות גדול, כל אחד יכול.׳
באותה שיחה העליתי גם שאלות קשות על מצב המלחמה. שאלתיו לדעתו על ׳חטיבת החשמונאים׳ ההולכת ומוקמת, שאומרים שהיא תהיה על טהרת הקודש ותאפשר לחרדים להתגייס. הוא אמר: ׳אין סיכוי שזה יעבוד. בכל פעם שניסו משהו כזה, התברר שזה שקר. הצבא לא מוכן לוותר על החילון של החרדים…׳ הוספתי להקשות ממצוקת נשות המגויסים, שבעליהן במילואים מאות ימים, בקושי בל יתואר, והשיחה הגיעה לשורשים עמוקים. אין כאן מקום לפרטה, אבל מה שחשוב בעיני הוא שבעלי השפעה יכירו את החששות הללו, בלי קשר לדעתם בנושא.
על ״כוח ההיתר״ של הרב מרדכי אליהו
ואם בכוח היתר עסקינן, סיפר לי מ׳, שהיה אברך ב״מרכז הרב״, כיצד ״התיר״ לו הרב מרדכי אליהו לעבור מתפקיד לוחם ליחידה עורפית, לרדת ברמת ההידור של המצוה: ׳עשיתי שירות ב׳הסדר׳ ובמילואים כטנקיסט. בזמנו היינו פורקים ארגזי תחמושת כבדה ממשאית ריאו, 2 פגזים בקופסת עץ של 50 ק״ג, ואחר כך מעלים לטנק. כתוצאה מכך, כנראה, בגיל 27 תקפו אותי כאבי גב עזים. האורתופד איבחן סדק בחוליה, אסר עלי להרים משקל, והזהיר שזה עלול להתפתח עד לצורך בכיסא גלגלים, חלילה. ועדה רפואית הורידה לי את הפרופיל ל31. מה אני עושה כעת עם המילואים? המג״ד הציע לי: ׳תצא לקורס קצינים ותהיה השליש בגדוד. אבל תצטרך לחתום על טופס ויתור תביעות מצה״ל׳. היו לי כבר 3 ילדים, ולך תדע מה ילד יום. הלכתי לשאול את הרב מרדכי אליהו, שהשיב: ׳אסור לך לחתום!׳ המג״ד הציע שאשמש כשליש גם בלי קורס קצינים, ושאלתי את הרב אליהו. הוא שם את אצבעותיו על כתפי, ואמר: ׳אם אין כאן דרגות, לא ישמעו לך!׳. נותר לי ללכת להג״א, ישלחו אותי לשמור בכותל 30 יום בשנה, או בקיבוץ אביבים וכדומה, אבל בינתיים הציעו לי ג׳וב קל במרכזי גיוס המילואים. לא יכולתי להרים ילדים או לסחוב סלים, ואם אקח את התפקיד, תהיה לי הקלה גדולה. מאידך, האם ראוי שאתחמק למילואים קלילים של ימים בודדים בשנה? חזרתי לרב אליהו. הוא ירד עמי לפרטי פרטים של הבעיה הרפואית, כי אז לא היו הדמיות מפותחות, אלא רק צילומי רנטגן. הוא שאל: ׳זה תפקיד צה״לי? יש תקן לזה? אם לא תלך, האם ייקחו מישהו אחר?׳ –׳כן׳, השבתי. –׳אז אין בעיה, אתה יכול לקחת את התפקיד הזה!׳
ר' מאיר דורפמן
