לרפואת הילד רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל
ואפרים זלמן בן עדינה שיינדל
בתוך שח"י
In the tefilla that precedes the Akeida said in the morning by pious Jews, it states:
וזכר לנו ד' אלהינו, אהבת הקדמונים.
Remember for us Hashem our G-d, the love you had [for our forefathers] who lived so long ago.
No matter how low we sink the love that Hashem had for our forefathers remains constant and real for all of the generations.
Lashon Ha-Rav:
זאת הסגולה האצילית, העומדת בקדושת מרומה, היא מקושרת בנו גם בהשתפלותנו במשך הזמנים. כי גם בפרטיותנו, שהקדושה האלהית היא מתיחשת לנו מצדנו, בתור ד' אלהינו, הנה באותו הערך הלא היתה גם סגולה זו כלולה כבר לא רק בעינה המושכל, המצויר, המופשט, אלא גם בתכונת האהבה שיורדת כבר בתכן של רגש והערכה נפשית. ואותה האהבה הקדושה של הקדמונים, שאנו כ"כ אחרונים נגדם, הנה היא נמשכת כחוט השני גם בנו מיסוד שרשה הקדום, שבזה הננו בטוחים לבקש מאלהי קדם ב"ה : וזכר, לנו ד' אלהינו, אהבת הקדמונים.
The tefilla continues:
"אברהם יצחק וישראל עבדיך"
We employ the name Avraham and not Avram, because from the very outset he was destined to attain the higher level of the name Avraham which denotes אב המון גוים - The father of many nations.
We also say ישראל which is the more elevated name of Yaakov, who had a tremendously lofty neshama that encompasses all of כלל ישראל.
They were עבדיך - Your servants, spreading the word of Hashem on earth and bring to the ultimate perfection of mankind, fulfilling the purpose of creation.
אהבה זו הקדמוניה, הלא היא של אברהם, בהיותו בשלמות מעלתו ורום מלוי שמו, שהוכן כבר בתור אב המון גויים וצור שממנו האומה הקדושה חצובה, ויצחק בכל תמימות קדשו שמעולם, וישראל במעלתו העליונה, הרוחנית האצילית, שהיא באה מהופעתה של הנשמה הגדולה והיתרה, שבשביל כך נקרא שמו ישראל. ובכח הרום שלהם עלו להיות ממשיכים את המפעל האלהי, של הארת העולם באור הקדושה העליונה, שהיא עתידה באחרית הימים להגלות בכל יפעתה, שהם בשביל כך נקראים עבדיך, עובדי עבודתך, וממשיכי מגמת התכלית של שכלול האנושיות וההויה כולה ע"י המשכת קדושתן של ישראל בעולם, מכחם של האבות הקדושים, שעבודת ד' בטהרתה היתה כל מגמת הויתם וחייהם, בכל עומק מהותיותם.
