לעולם צריך שהאדם ירגיש, שכלפי מעלה אין שום כילות - רק חסד ורחמים, אור, נחת, עונג, עדן וטובה, הולכים ושופעים - והאדם יכול לקבל, ירחיב פיו וימלאהו. ובכל דבר טוב, בכל תורה וכל מצוה, יראה בעיניו איך שאין קץ לאוצר החיים והטוב שהוא שואב, וימלא תמיד זוהר ונחת, וישמח בחלקו אם רב ואם מעט, כי אין לשער לגודל הערך של המעט דמעט. והעבודה העליונה של השבחת ההויה כולה, עם כל עשרה וכבודה, המסורה בידו מידי צור עולמים, תשגבהו ישע, וירם תמיד בשם אלהיו.
ש"ק א' תתכ"ה
