לזכות ידי"נ הרה"ג ר' זאב רייניץ שליט"א לברכה והצלחה בכל מעשי ידיו הוא אשתו וכל אשר לו!!
The gemara in Sanhedrin [63a] says that there is no מלקות for the לאו of לא תאכלו על הדם because it is a לאו שבכללות - it includes many different לאווין [the warning not to be a בן סורר ומורה, not to eat a korban before zrikas hadam, not to eat an animal before it dies, Sanhedrin that paskened that someone must die doesn't eat that day etc.]. Tosfos ask why we don't say that there is no מלקות because it is a לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין since a בן סורר ומורה is executed based on this pasuk and the rule is that for a לאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד there is no מלקות?
Rav Shneur Kotler ztz"l went on the following path to answer this question:
There is a machlokes why there is no malkos for a לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד.
The Tumim [34/1] writes regarding פסולי עדות who get מלקות:
The reason there are no מלקות is because the עבירה is so חמור that מלקות are not sufficient. Therefore it makes sense that he is still פסול לעדות when he is עובר on a לאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד.
The Chiddushei Ha-Rim cites the Maharit who says that if it is לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין that is a גריעותא - weakening, of the לאו. The explanation would seem that if it is a לאו הניתן לאזהרת מיתת ב"ד then we see that the לאו is so serious that it mandates a חיוב מיתה. If so, when there is no חיוב מיתה it emerges that he wasn't עובר on the stringent לאו and he committed a lesser עבירה. Therefore, he doesn't receive מלקות and is thus כשר לעדות.
If we take the approach of the Maharit we can answer Tosfos' question as follows: If a לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד is ALSO a לאו שבכללות, then you cannot say that the reason there is no מלקות is because the לאו is less stringent. Why? Because the reason one isn't חייב מיתה for the other לאווין is for a completely different reason - namely, that מעיקר הדין there is no חיוב מיתה for the other לאווין but not because the לאו is less stringent. If the לאו is not less stringent then there SHOULD be מלקות!
That is why the gemara was compelled to give the reason that we don't give malkus is because it is a לאו שבכללות.
Tosfos there asked another question: Since we find that a בן סורר ומורה DOES receive מלקות [the second time he is זולל וסובא as we see in the gemara], then why can't we learn a rule that even though one is עובר on a לאו הניתן לאזהרת מיתת בית דין there IS מלקות? Based on what we learned we can answer that since the reason he receives מלקות is not because of a גריעותא in the לאו but because he is not חייב מעיקר הדין, it can't teach us about instances where he IS חייב מיתה מעיקר הדין and is exempt where we can say that there is a גריעותא in the לאו.
Is that SOMETHING???
