לזכות ידי"נ הרב גיל אמיר בן פנינה
ידי"נ ר' דניאל יעקב בן שרה ליבא
וכל בני ביתם
Teshuva creates a dual reaction. One one hand - anguish, pain and anxiety over the sin and the evil that dwells within the person. On the other hand, a feeling of self-worth and joy over the good that MUST also have a place within a person. Even when a person is OVERWHELMED BY SADNESS because of his sins to the point that he can't find anything positive, that is ALSO positive because it shows that he is spiritually healthy.
The other day the dentist asked me if I feel pain in a certain tooth. He then proceeded to do something to test if I feel discomfort which I did. He said - good, it shows that the tooth is still alive. Pain over sin is a sign that a person is spiritually alive. Not caring and not feeling is a sign of spiritual death רח"ל.
After experiencing this pain one must then be filled with joy [over his health and the goodness that generated those feelings] and approach life with a newfound will to contribute to the betterment of mankind.
כָּל תְּשׁוּבָה שֶׁהִיא שְׁלֵמָה [מקיפה את מכלול החיים], מֻכְרַחַת הִיא לִפְעֹל שְׁתֵּי פְּעֻלּוֹת נֶגְדִּיּוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ: מִצַּד אֶחָד חֲרָדָה וְיָגוֹן עַל הַחֵטְא וְהָרַע שֶׁבְּתוֹכוֹ, וּמִצַּד הַשֵּׁנִי בִּטָּחוֹן וְשִׂמְחָה עַל הַטּוֹב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם בְּתוֹכוֹ אֵיזֶה חֵלֶק מִמֶּנּוּ. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלּוֹ הוּא כָּל כָּךְ מְעֻרְפָּל אֶצְלוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא בְּתוֹכוֹ מְאוּמָה מִן הַטּוֹב - הֲלֹא אָז, מַה שֶּׁהַחֲרָדָה וְהַיָּגוֹן, הֵם מַקִּיפִים אוֹתוֹ מִצַּד הַכָּרַת הַחֵטְא וְהָרַע שֶׁבְּתוֹכוֹ - הֲלֹא גַּם זֶה עַצְמוֹ הֲרֵי יֵשׁ בּוֹ טוֹב גָּדוֹל [כי זה מעיד על מעלתו ועל בריאות נפשו]; וְצָרִיךְ הוּא מִיָּד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ, בּוֹטֵחַ וּמָלֵא עֹז וְעָצְמָה, גַּם עַל הַטּוֹב הַזֶּה, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, גַּם בְּתוֹךְ הַדִּכּוּי [הצער] הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁל רִגְשֵׁי הַתְּשׁוּבָה, מָלֵא רוּחַ חַיִּים וְחָמוּשׁ בִּיסוֹד הַמִּפְעָל וְהַמַּעֲשֶׂה[חמוש בכחות חיים של עשייה] וְשִׂמְחַת הַחַיִּים וַהֲכָנַת בִּרְכָתָם. [אורות התשובה ט"ו, ז]
כתוב בקהלת: "כי מי אשר יחבר אל כל החיים יש בטחון". ובמדרש ילקוט שמעוני שם מובא שכל זמן שאדם חי יש בו בטחון ותקוה לעשות תשובה אף כאן הדכאון והיגון על העדר הטוב הוא סימן מובהק לתשובה. ומכאן הבטחון הודאי לדפואה השלימה שתבוא לאדם המחובר לתשובה.
