I sometimes wonder how Rav Chaim Knievsky Shlita got through life financially. He might be happy with next to nothing but he had to raise and marry off children and he didn't get discounts on everything because of who he is [and until about 15 years ago he received very little attention or fanfare - I am sure he misses his days of relative anonymity].
The answer is ..... He didn't manage. Hashem managed for him.
Here is what he related to Rav Eliyahu Mann about how he married off his children.
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ד' אֱלֹקֶיךָ" (דברים י"ח, ג')
"התהלך עמו בתמימות ותצפה לו… ואז תהיה עמו ולחלקו" (רש"י)
לא פעם באים אבות דאוגים אל מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, ופורקים את מטען דאגות הפרנסה ומשא הנטל הכספי הכרוך בנישואי הילדים. רבינו מעודדם ומחזקם, ומחדיר בהם את הידיעה הברורה כי הקב"ה דואג לכל אחד ואחד בהשגחה פרטית מיוחדת.
סיפר רבינו על ההשגחה הפרטית שלו: "כאשר הגיעה בתי הראשונה לפרקה, נכנסה אימי ע"ה בעובי הקורה, ונטלה על עצמה הרבה מן העול הכספי. היה זה בערוב ימיה, אמא כבר היתה אז חולה. 'מה יהיה הלאה?', שאלה אז אמא, 'איך נחתן את יתר הילדים?'. אולם הקב"ה ברחמיו ובחסדיו שלח מקורות מימון בכל חתונה מחדש. אמא ע"ה היתה הנס של הבת הראשונה. לאחר פטירתה צצו ניסים חדשים, אשר התחדשו בטובם עם כל ילד שהגיע לפרקו.
"ארע, ובאחת השנים פנו אלי בבקשה לכתוב הערות על ספר ה'רוקח'. הבקשה היתה מלווה בהבעת רצון כלשהו, לשלם עבור הכתיבה, אולם המילים הכי מפורשות שנאמרו בנידון היו: 'אל תדבר על כסף…'. במשך שנה תמימה הקדשתי זמן מידי ערב לכתיבת הערות לספר, ובתום שנה של עבודה הגשתי את הערותי, אך לא קבלתי בתמורה לכך אף פרוטה. חלף חודש, חלפו חודשיים, חלפה שנה, חלפו שנתיים, וכסף – אין. כך חלפו להן חמש שנים.
"בחלוף חמש שנים זכינו לשדך את הבת, ואז, באופן מפתיע, לאחר חמש שנים, קבלתי את שכרי על כתיבת ההערות המתמשכת. סכום הכסף שקבלתי, היה סכום הכסף שהתחייבתי לשידוך במדויק!".
בכל צעד ושעל ניתן לראות השגחה פרטית, הוסיף מרן הגר"ח לספר:
"לאחר נישואיי היה לי גמ"ח של כסף. אברכים נעזרו בו לצרכי מחייתם. באחד הימים, פנה אלי אברך עני מרוד, בבקשת הלוואה של שבע מאות וחמישים לירות טבין ותקילין – סכום גדול מאוד באותם ימים. נתתי לו את מלוא הסכום, הלוואה בסדר גודל כזה רוקנה את קופת הגמ"ח.
"והנה, לא ארכו השעות, ועוד באותו היום בא יהודי, אשר הפקיד שבע מאות וחמישים לירות, ליטול את ההפקדה שלו. הקופה ריקה, ואני – אנא אני בא. הדרך היחידה לגייס סכום כה גדול של כסף מהיום להיום, היתה לגשת לאברך העני אשר קיבל את ההלוואה, ולבקש אותה בחזרה על אתר.
"אולם, לא הייתי מסוגל לגרום לו כזה מפח נפש. ולהתעלם מהמפקיד, גם בלתי אפשרי. זכותו לקבל את הכסף ששם בגמ"ח כהלוואה עד ליום בו יהיה זקוק לו. מה עושים? והנה בפעם השלישית באותו יום, זכיתי להתעסק עם סכום זהה בדיוק, העומד על שבע מאות וחמישים לירות: באורח פתע הגיע יהודי, והפקיד בגמ"ח שבע מאות וחמישים לירות בדיוק!".
