לרפואת הרב יצחק בן ברכה
Feeling the truth is the foundation of teshuva. The recognition that the entire world is but a spark of light from the external garment of the absolute G-dly light of truth instills in the heart of a person the love of the clear truth. Any expression that opposes the foundation of truth, whether in speech or action, is in essence not part of reality and divorced from true life.
When a person is properly self-critical and analyzes all of his thoughts, speech and actions, it deepens his regret for all that is lacking from the light of truth in a person's life, and he feels the corruption, ugliness, and nothingness within himself. Then he returns to Hashem with love and gets to the light of truth. Even a Talmid Chochom must mention a pasuk before he goes to sleep to remind himself that he has to be aligned with the truth - בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְ-ה-וָ-ה אֵל אֱמֶת
הַרְגָּשַׁת הָאֱמֶת הִיא יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה. הַהַכָּרָה, שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל הוֹפָעוֹתָיו הוּא רַק הַזְרָחָה [העולם כולו נברא מהארה] מִמַּעֲטֵה לְבוּשׁוֹ [לבוש חיצוני] שֶׁל אוֹר הָאֱמֶת הַמֻּחְלָטָה הָאֱלֹהִית, מַשְׁרִישָׁה בַּלֵּב אַהֲבַת אֱמֶת בְּהִירָה, וְכָל הַבְטָאָה מְנַגֶּדֶת לִיסוֹד הָאֱמֶת, בֵּין שֶׁהִיא בְּדִבּוּר בֵּין שֶׁהִיא בִּתְנוּעָה וּבְמַעֲשֶׂה, הֲרֵי הִיא נְטוּלָה מִן הָעוֹלָם, עֲבוּרָה מֵהַמְּצִיאוּת [במהותה היא דבר שיעבור וייעלם מן המציאות] וּמְסֻלָּקָה מִן הַחַיִּים. וְהַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית, כְּשֶׁהִיא חוֹדֶרֶת יָפֶה בְּתוֹכִיּוּתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וּמְבָרֶרֶת יָפֶה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה וְהֶהָגוּי [הדיבור והמחשבה של האדם], הִיא מַעֲמֶקֶת אֶת הַחֲרָטָה עַל כָּל הֶעָדוּר [נעדר, חסר] מֵאוֹר הָאֱמֶת שֶׁבְּהוֹפָעוֹת הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם, וּמַרְגִּישָׁה אֶת הַנִּוּוּל [הקלקול], אֶת הַכִּעוּר וְאֶת הָאַפְסִיּוּת שֶׁלּוֹ. וְשָׁב הָאָדָם אָז בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה אֶל אוֹר הָאֱמֶת. וְתַלְמִיד חָכָם גַּם כֵּן מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר חַד פְּסוּקָא דְּרַחֲמֵי בַּעֲלוֹתוֹ עַל עַרְשׂוֹ, לְהַפְקִיד רוּחוֹ לִמְקוֹר הָאֱמֶת [הגמרא אומרת [ברכות ה ע"א] לגבי קריאת שמע שעל המיטה שגם תלמיד חכם שתורתו מגינה עליו, צריך לומר פסוק אחד של רחמים כגון בידך אפקיד רוחי וגו' שעניינו לכוון עצמו מחדש אל האמת], לְהַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הָאֱמֶת בַּתּוֹרָה דִּכְתִיב בָּהּ אֱמֶת, כְּגוֹן: "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ד' אֵל אֱמֶת".
[אורות התשובה ט"ו א']
