טבעם של בני אדם, ובפרט היום, שהם יודעים את הכל כבר
מתמול שלשום, כל דבר שהם שומעים הם מצרפים למה שהם כבר
יודעים, באופו כזה כל דבר שהם שומעים מסתרס מיניה וביה על אתר,
הוא אינו יכול לעשות שום דבר כי מיד הוא נעשה משהו שכבר היה,
ומה שכבר היה לעולמים אינו שוה כלום, זה כבר היה וזה לא פעל
כלום, איזהו חכם הלומד מכל אדם, הכונה כי כל אדם חכם יודע
לשמוע את מה שעוד לא שמע, זהו החכם, חכם יודע לשמוע את מה
שעדיין לא נשמע.
כל מי שחי לקראת תכלית הוא חי לקראת מחשבות חדשות, לקראת דברים שעדיין הוא לא ידע, כל מי שחי כהמשך מהעבר והוא רק ממשיך אותו, הוא חי עם דברים שכבר ידועים וכל דבר הוא מצרף למה שכבר ידע, דבר זה נידון למות ואף הוא כמת ברגע שהוא נולד כי הוא כבר היה, חי זה מי שיש לו עתיד ואילו מת זה מי שיש לו עבר.
מי שרוצה לחיות חיי אמת חייב להיות מכוון לעתיד, ופירוש עתיד זה מה שעדיין לא היה, אנחנו לא נוטים לזה, הנטיה שלנו אינה כזו אלא לצרף כל דבר למה שכבר היה, וכך אנו תמיד לוקחים עוד דברים וזורקים הלאה. המצוה הראשונה שנצטוו ישראל היא חודש, מהלך החיים בעולם הוא כולו ההיפך הגמור מחודש, מי שחי לקראת עתיד חי לקראת חודש לקראת חידוש , התודעה שלו כולה מכוונת לחידוש, למה שעוד לא היה, מה שהיה אינו מעסיק אותו, אחר שאם הוא ימשיך ויחדש הרי שבזה יתוקן גם מה שהיה בעבר.
[הגר"מ שפירא זצ"ל]
כל מי שחי לקראת תכלית הוא חי לקראת מחשבות חדשות, לקראת דברים שעדיין הוא לא ידע, כל מי שחי כהמשך מהעבר והוא רק ממשיך אותו, הוא חי עם דברים שכבר ידועים וכל דבר הוא מצרף למה שכבר ידע, דבר זה נידון למות ואף הוא כמת ברגע שהוא נולד כי הוא כבר היה, חי זה מי שיש לו עתיד ואילו מת זה מי שיש לו עבר.
מי שרוצה לחיות חיי אמת חייב להיות מכוון לעתיד, ופירוש עתיד זה מה שעדיין לא היה, אנחנו לא נוטים לזה, הנטיה שלנו אינה כזו אלא לצרף כל דבר למה שכבר היה, וכך אנו תמיד לוקחים עוד דברים וזורקים הלאה. המצוה הראשונה שנצטוו ישראל היא חודש, מהלך החיים בעולם הוא כולו ההיפך הגמור מחודש, מי שחי לקראת עתיד חי לקראת חודש לקראת חידוש , התודעה שלו כולה מכוונת לחידוש, למה שעוד לא היה, מה שהיה אינו מעסיק אותו, אחר שאם הוא ימשיך ויחדש הרי שבזה יתוקן גם מה שהיה בעבר.
[הגר"מ שפירא זצ"ל]
