מערכת המציאות הזאת,שנקראת אמונה, זאת מערכת המציאות שנבראה על ידי האבות, זה הפירוש שהם הביאו את האמונה לעולם. כי לכאורה, מה הכונה שאברהם אבינו נקרא ראש אמנה, וכי לקין שכבר דיבר עם הקב"ה, היה לו ספק אם הוא קיים, וכן לנח, ואף אדם הראשון עצמו, מה הכונה שאברהם אבינו היה ראש למאמינים, האם עד אברהם אבינו לא האמינו, האם הם כפרו, הלא בורא העולם דיבר איתם, מה היתה האמונה שנתחדשה על ידי אברהם. אכן, המדובר הוא, כאמור, על מערכת מציאות חדשה. לכולם היה קשר עם בורא העולם והם ידעו שהוא קיים, אף אחד לא כפר, הרי לא מדובר בשוטים של היום, אלא באנשים שידעו היטב את המציאות, אבל אצל אברהם אבינו שהיה ראש אמנה, ראש למאמינים, "עמודו של עולם והוא אברהם אבינו", נתחדש משהו שלא היה אף פעם, בכל האלפיים שנה של קודם לכן, בכל העשרים דורות מאדם עד נח ומנח עד אברהם, זה לא היה, כאן נבראה מציאות חדשה. האמונה הזאת של אברהם אבינו, זאת לא אמונה שיודעים שבורא העולם נמצא כאן, בזה לא היה שום ספק מעולם לאף בר דעת, לא את זה חידש אברהם אבינו, אכן, נקודת החידוש של אברהם אבינו היתה בזה שהוא הסמיך והשעין את כל מציאות עצמו כביכול, על מציאותו יתברך, וכך נוצרה המציאות החדשה הזאת, המציאות הזאת שלא היתה. ודאי, כולם חיו באותה מציאות שבורא העולםברא, אותהמציאותשהיתהאחרי החטא,וכולם ידעושבורא העולם קיים, לא זה מה שמוטל בספק, אבל התפיסה והידיעה שכל מציאותנו שלנו נסמכת על כביכול מציאותו יתברך, שאין לנו שום קיום ומציאות, שאין לנו הויה, בלי שנסמיך את כל עצמנו כביכול למציאותו יתברך, שהוא נאמן עלינו, שהוא בעל פקדון,ואנחנו מפקידים בידיו את הכל, כאן, בדבר הזה נוצרה בריאה חדשה. זאת הבריאה שיצרו האבות. המציאות הזאת היא מציאות שמערכת החוקים שלה שונה לגמרי. במציאות הקיימת, הישנה, באותה מציאות שהיתה מאדם עד נח ומנח עד אברהם, היתה נבואה, היו חכמים גדולים, היו נביאים, והיו אנשים שהיו קשורים כביכול לבורא העולם, אבל חוקי הטבע של אותה מציאות, הם היו החוקים של ששת ימי בראשית. העולם הזה כולו נשלט על ידי מערכת דינים, אכן, אברהם אבינו יצר מציאות חדשה. והמציאות החדשה הזאת, החוקים שלה שונים.
וכך, במציאות הישנה אין שום אפשרות שאברהם אבינו יוליד, אין מציאות כזאת, זה לא יתכן. אברהם אינו מוליד, אין כזה דבר בעולם, אולם במציאות החדשהשנוצרה, אברהם אבינו כן מוליד. אבל זאת כבר בריאה אחרת, זאת היתה בריאה חדשה, ושם נמצאת אותה מציאות שאברהם מוליד, וכפי שדרשו חז"ל בבראשית רבה )מ"ד י'("אברם לא מוליד, אברהם מוליד", וכך היא לשון הגמרא בשבת )קנ"ו ע"א("אמר לפניורבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר ליה צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל, מאי דעתיך דקאי צדק במערב מהדרנא ומוקמינא ליה במזרח, והיינו דכתיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו", כביכול בורא העולם שינה את כל מערכת המציאות כולה. במציאות החדשה הזאת, כל המערכת נשתנתה, אכן, כל המערכת נשתנתה רק לגבי מי שחי באותה מציאות. האמונה שאנו מדברים עליה, עניינה, צורת קיום אחרת. היינו, פה מדובר על היות קיים, היות נמצא, בצורה אחרת. זה דבר שהוא שייך לעצם ההיות, לעצם הקיום, לעצם ההימצאות. כך אני קיים. אני קיים, והקיום שלי כולו נסמך, משום שכך כביכול גזרה חכמתו, כך כביכול בורא העולם רוצה. אם אני לוקח לעצמי קיום בתוך מערכת העולם, ואני קיים משום שכך טבעו של עולם, כפי שכולם קיימים, אז גם אם אני מאמין שגם הקב"ה קיים כמו שאני קיים, חלילה, גם הוא נמצא, זה בדרך כלל זה מה שאנו מסוגלים לדרוש מעצמנו לכל היותר, וכעין מה שאמררבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, אמרו לו תלמידיו עד כאן, אמר להם ולואי", [אף שכאן מדובר על דרגות יותר גבוהות, כאן לא מדובר עלינו], אם אנו מדברים על מערכת קיום, שהקיום בעצמו זה הקיום הנתפס, הטבעי, הפשוט, הקיים, הרי שזה אותו קיום שהוא המשך של אדם הראשון, כאשר הדברים הולכים כפי הסדר הרגיל כמו שהיה. אדם הראשון חטא, וכך, העולם ממשיך. היה מבול, והיה נח,והעולם בכל זאת ממשיך. זה נקרא שאנחנו לא פוגעים ולא נוגעים ולא נכנסים בכלל לאותה מציאות שבראו, האבות. אין לנו שום שייכות לזה. מהבחינה הזאת, הרי שהסיפור של האבות, מעשה אבות, היה צריך להיות בספר במדבר, אכן, יש כאן אנשים יותר צדיקים, יותר טובים, אולם זה לא שייך לספר בראשית, אין כאן שום בראשית במעשה הזה. אבל באמת מדובר פה בבריאה חדשה, בריאה אחרת, בריאה שלא היתה עד אליהם. פה מדובר ב"בהבראם", כאן נבראה בריאה חדשה, והבריאה החדשה הזאת היא מציאות קיימת, אבל המציאות הזאת קיימתרק למישהיא נאמנת עליו, למישאת מציאותו שלומסמיך ותולה על המציאות הזאת, למישמפקיד את כל עצמו בתוך המציאות הזאת, בשבילו המציאות הזאת קיימת. המציאותהזאת קיימת, המציאות הזאת נמצאת עם כלהחוקיםשלה. החוקים האלה הם חוקים שונים, אחרים. בסדר העולם הרגיל החוקים האלה לא קיימים, וחוקי סדר העולם הרגיל לא קיימים בתוך המציאות הזאת. זאת מציאות בפני עצמה. הגילוי שאברהם אבינו גילה, הוא, לא שבורא העולם נמצא, אלא שבורא העולם הוא המציאות. אנחנו נמצאים במציאות. [הגרמ"ש זצ"ל]
