If you want to be a cynic, if you want to feel disdain for other Jews [specifically Torah Observant Jews], if you want to be filled with sarcasm and negativity, if you want to lose any hislahavus for Avodas Hashem - go to twitter. Particularly some [not all] twitter feeds of Orthodox Jews.
No offense.
Says the Ramchal:
הוא מה שאמר שלמה המלך עליו השלום (קהלת ב): לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. וחכמים זכרונם לברכה אמרו (אבות פרק ג): שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערוה. כי אף על פי שחמורה היא הערוה אצל כל בן דעת ולבו ירא מקרב אליה מכח הציור שכבר נצטייר בשכלו מאמיתת גודל פשעה ורוב עונשה, הנה השחוק וקלות ראש ממשיכים אותו מעט מעט ומקריבים אותו הלוך וקרב שתהיה היראה סרה מעליו מעט מעט מדריגה אחר מדריגה, עד שיגיע על העון עצמו ויעשהו.
This was said by King Shlomo, peace be unto him: "I said of laughter, it is silly; and of merriment, what use is it?" (Ecc. 2:2). And the Sages of blessed of memory, said: "laughter and light-headedness habituate a person to illicit relations" (Avot 3:13). For even though sexual immorality is regarded as severe by every man of faith, and his heart fears approaching it, due to the vivid picture that has been imprinted in his mind of the enormity of the sin and the severe punishment it incurs, nevertheless, laughter and light-headedness draw him on little by little, advancing him nearer till the fear of sin leaves him bit by bit, degree after degree, until he reaches the sin itself and commits it.
וכל כך למה, לפי, שכמו שכל מציאות הזהירות תלוי בשימת הלב על הדבר, כן כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל.
ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שומעו ענינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים.
ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשה בו רושם כלל. ולא מפני חולשת הענינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה.
והנה הנביא ישעיה היה צווח על זה ככרוכיא, כי היה רואה שזה היה מה שלא היה מניח מקום לתוכחותיו שיעשו רושם והיה מאבד תקותם של החוטאים, והוא מה שאמר (ישעיה כח): ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם.
Why is this so? Because just like the essence of "watchfulness" involves putting matters to mind, so the essence of laughter is to remove from one's mind straight, rational thinking so that thoughts of fearing G-d do not enter his heart at all.
Consider the severity of levity and its destructive power. For just like a shield smeared with oil deflects and drops arrows from him, causing them to fall to the ground, preventing them from reaching the body of the man, so too is levity before rebuke and reprimand. For with one act of levity or a little laughter, a man casts from himself a great many rousings and impressions that the heart was made to feel due to stimulation in seeing or hearing matters that awakened him to an accounting and examination of his deeds.
The power of levity knocks it all to the ground thus not making any impression whatsoever on him. This is not due to the ineffectiveness of the matters nor to lack of understanding on his part, but rather to the power of levity which demolishes all matters of Mussar (ethics) and fear of G-d.
Behold, the prophet Isaiah would "scream like a crane" (a type of bird with a powerful cry - CS) for he saw that this was what left no room for his rebukes to make an impression thus ruining all hope for the sinners. This is what he said: "And now do not be mockers lest your afflictions be strengthened" (Isaiah 28:22).
"levity" is antithetical to rebuke and "demolishes all matters of Mussar". Not just common rebuke but even the rebuke of a prophet.
"demolishes" - it seems this power is from the spirit of the scoffers. For through laugher and levity they do not contemplate at all. But instead, refute all things through raising some negative aspect or flaw, as if it's something useless. And the Maskilim already succeeded in destroying much of the Jewish people through this power.
demolishes all matters of Mussar (ethics) and fear of G-d - for the matter of levity is to make something important into something light or the opposite, and all the power in words of mussar and fear of G-d lies in rousing one to the importance and correctness of the matters and the lowliness of evil things.
וכבר גזרו אמר חכמים זכרונם לברכה (ע"ז יח): שהלץ מביא היסורין עליו, והוא מה שהכתוב עצמו מבאר בפירוש (משלי יט): נכונו ללצים שפטים, כי זה הוא דבר שהדין נותן אותו, כי מי שמתפעל מן ההתבוננות ומן הלימודים, אינו צריך שיתיסר בגופו, כי כבר ישוב מחטאותיו בלי זה מכח הרהורי תשובה שיולדו בלבבו על ידי מה שיקרא או שישמע מן המוסרים והתוכחות.
And our sages of blessed memory have already proclaimed: "one who is given to levity brings afflictions on himself" (Avodah Zara 18b). And scripture states explicitly: "Judgments are prepared for the frivolous" (Prov. 19:29). This is something reason dictates. For one who is aroused through reflection and study does not need the ordeal of bodily sufferings since he will repent of his sins even without this. He repents by means of thoughts of repentance awakening in his heart stimulated by the reading or hearing the reprimands and rebukes.
levity brings great sufferings on a person. The reason is because for one who is habituated in this, the only way to move him to rectify his deeds is through sufferings. One who rectifies his deeds through thoughts of Yira Shamayim (fear of Heaven) does not need sufferings. But the levity causes that the thoughts of Yira will not bring the needed change, leaving no other option to rouse him other than sufferings.
אך הלצים שאינם מתפעלים מן התוכחות מפני כח ליצנותם, אין להם תיקון אלא השפטים, שאלה לא יהיה כח בליצנותם לדחותם מעליהם כאשר ידחו המוסרים.
והנה כפי חומר החטא ותולדותיו, החמיר השופט האמיתי בעונשו והוא מה שלמדונו ז"ל (ע"ז יח): קשה הליצנות שתחלתו יסורין וסופו כליה, שנאמר: פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי וגו'.
But the frivolous are not impacted by the rebukes due to the power of levity. Therefore, there is no way to rectify them except through sufferings. For they are not capable of deflecting the impact of sufferings through the power of levity like they do so with the rebukes.
According to the severity of the sin and its consequences, the True Judge increased its punishment as our sages of blessed memory taught us: "levity is extremely severe; it starts with suffering and ends in utter destruction as written (Isaiah 28:22):'And now do not be mockers lest your bonds be strengthened for a decree of destruction have I heard..' " (Avodah Zara 18b).
